עוצבת הגליל יזמה לאחרונה אירוע בשם "מתגייסים לגליל" בו כיתות י"א מבתי ספר שונים מהצפון התארחו בבסיסים שונים ברחבי העוצבה. לאחר מכן אספה את כולם לאירוע המרכזי, בו הייתה תצוגת אמל"ח וביתנים של החטיבות והגדודים השונים המשתייכים לעוצבה, כגון גדוד 'שחף' של חיל האיסוף הקרבי, גדוד של חיל התותחנים, מתחם הנדסה ועוד. במסגרת האירוע התארחו גם שישה בתי ספר דרוזים בגדוד "חרב".
"העדה הדרוזית תורמת רבות לביטחון המדינה", אומר סא"ל איאס פארס, מפקד גדוד חרב, "והיום כולם כבר יודעים את זה. יש טייסים דרוזים, חובשים וכמובן לוחמים רבים. גדוד חרב מייצג את העדה הדרוזית והעדה מייצגת את הגדוד. כולנו משפחה לוחמת אחת. ניחנו באומץ לב, ברק בעיניים, ראש מורם וגאווה". הוא מספר על הצלחות הגדוד במבצעים השונים: "ב-2001 קיבלנו צל"ש ממפקד פיקוד דרום, על פעילותנו בנצרים. ב-2006 לחמנו במלחמת לבנון השנייה והיינו היחידים שקיבלו צל"ש בסוף המלחמה ממפקד פיקוד הצפון".
"יש משהו בגדוד שאין בשום מקום אחר בצבא", מספר מפקד מחלקה בפלוגה המסייעת, "הייתי בהנדסה קרבית ועברתי לפה, ואני שמח על ההחלטה. מעבר לערכי הצבא, הגדוד מושתת על ערכי האמונה הדרוזית. בנוסף, אני מכיר את רוב החיילים עוד לפני שהתגייסתי מכיוון שגדלנו ביחד, וזה מחזק את הגדוד עוד יותר. צירוף המילים אחים לנשק מקבל פה משמעות אחרת, אמיתית יותר".
רס"ן מוניר מאדו, מפקד הגדנ"ע של המגזר הדרוזי והבדואי, דואג לחזק כמה שיותר את הקשר בין הנוער הדרוזי לצבא בצורת פעילויות שונות. השנה הם הספיקו לבקר במוזיאון ישראל, באתר ההנצחה למודיעין שבגלילות, נפגשו עם חיילים בכפרים וסגל ההוראה ביקר בגדוד חרב בתחילת אותו השבוע. "הגיעו לכאן היום קרוב ל-120 בני נוער דרוזים שעוד כשנה כבר יתגייסו לצבא. רבים מבני העדה הם קצינים בצה"ל ובמג"ב ובני הנוער מוקפים בצבא. ועדיין, באנו לכאן היום כדי להגביר את המודעות ואת המוטיבציה אף יותר".
רס"ן מאדו נרגש לא רק מעצם האירוע, אלא גם בגלל שמחנכו הגיע למקום, כשהוא מלווה את בית הספר למדעים ואומנויות. איש החינוך, יוסף אבו יוסף, התחיל גם הוא ביחידה 300 (שלימים הפכה לגדוד חרב. ס.פ), ובארבעים השנה האחרונות דואג לחנך את דור ההמשך על ערכי החברה והצבא. "הנערים שומעים על הזמן על הגבול הצפוני ועל הגדוד, אבל אף פעם לא היו פה. זו פעם ראשונה שהם נפגשים עם השטח והגבול ונרגשים מאוד עקב כך". בסוף היום הנערים כבר ידעו את שיר הגדוד בעל פה, וכל הדרך לעוצבה שרו "אנחנו גדוד חרב". הם עדיין לא שם, אך דרכם כבר נסללה לעבר שירות קרבי משמעותי.