שוטר יס"מ, אשר הואשם בגניבת מצלמה במהלך פינוי מפגינים מחומש ב-23 ביולי 2007, זוכה מחמת הספק עקב מחדלים בחקירת האירוע על ידי המחלקה לחקירות שוטרים. הבסיס להאשמתו של השוטר היו עדויותיהם של תלמיד ישיבה ובת שירות לאומי, אשר ראו את הגניבה, ולטענתם זיהו את השוטר על פי התג אשר היה על בגדו.
השופט מיכאל קרשן מבית משפט השלום בכפר סבא ציין, כי "עדויותיהם של ישי ושל יוכבד (תלמיד הישיבה ובת השירות הלאומי אשר לא הכירו זה את זה - ש.פ) הותירו בי רושם אמין, והן משתלבות זו בזו באופן שבהחלט נוטה לסבך את הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום".
"שני העדים מסרו תאור כמעט זהה לעניין שוטר שדחף מפגינה לטיולית, ולעניין צילום השוטר על ידי ישי באמצעות מצלמתה של יוכבד. שני העדים סיפרו כי מדובר במצלמת פילם פשוטה. הן ישי והן יוכבד העידו בנוגע לשמו של השוטר: ישי שמע אחרים קוראים לשוטר בשמו הפרטי "אריק", ומיד לאחר מכן ראה את השם "אריק", אולי "בנימיני", מתנוסס על התג הצמוד לבגדי השוטר; יוכבד שמעה את השוטר עצמו אומר, בתגובה לשאלת אנשים מה שמו – "אריק בנימין יס"מ יפתח", הוסיף השופט.
"שמעתי את העדים והגעתי לכלל מסקנה כי מדובר בעדים אמינים, שמסרו גרסאות סדורות ומדויקות, בהן לא נטו להגזים ולהעצים את האירוע. גרסאות העדים משתלבות זו בזו. העדים אינם מכירים את הנאשם ואין להם מניע לטפול דוקא עליו דבר עלילה. אף לא מצאתי סתירות משמעותיות שיכולות להטיל ספק במהימנותם", ציין עוד השופט.
אולם על אף זאת קבע השופט, כי מחדלי חקירה שונים של מח"ש גורמים לכך שלא ניתן לוודא כי השוטר שהועמד לדין הוא אכן השוטר אשר גנב את המצלמה, וכי שאלת הזיהוי הוודאי איננה ברורה, "החלטת מח"ש לא להעמיד את ישי בפני מסדר זיהוי פגמה, בנסיבות העניין, באופן מהותי ביכולתו של הנאשם להתגונן מפני האשמה שיוחסה לו".
מחדל נוסף רואה השופט, בהימנעות מחקירת עדים פוטנציאליים נוספים, "מטעמים השמורים עמה, נמנעה מח"ש מלחקור שוטרים נוספים מיחידתו של הנאשם ומיחידות נוספות אשר היו מעורבות בפינוי חומש, וכן נמנעה מלחקור מפונים נוספים שהיו באוטובוס וששמות חלק מהם נמסרו לה על ידי משרד עורכי הדין כהן-בוסתנאי באותו מכתב תלונה שהביא לפתיחת החקירה נגד הנאשם".
"מחדלי החקירה שציינתי נוגעים במישרין בשאלת זיהוי זו, מעמיקים את הקושי להסתמך עליו ומגדילים את סבירותו של הספק בנוגע לאשמתו של הנאשם. אכן, לוּ נערך לישי מסדר זיהוי, ולוּ נחקרו עדי ראיה מהותיים, אפשר שהספק היה מפוזר. אלא, שאפשר גם שהספק היה מתחזק ואולי אף זיהוי הנאשם היה נשלל. כיוון שפעולות החקירה האלמנטריות הללו לא בוצעו, אין לי אלא להניח לטובתו של הנאשם כי האפשרות השניה היא שהיתה מתממשת", סיכם השופט.
לדבריו, "נתתי אמון בגרסת המתלוננים. אירוע של נטילת מצלמה מידם על ידי שוטר היה גם היה. הראיות מטילות חשד כבד כי הנאשם הוא אותו שוטר. אלא שזיהויו של הנאשם אינו נקי מקשיים, ומחדלי החקירה של מח"ש העצימו את אותם קשיים עד כדי יצירת ספק סביר באשמתו".