בספרה החדש 'אישה פצצה' מבקשת סא"ל במיל. ד"ר ענת ברקו להתחקות אחר מאפייניה של המחבלת המתאבדת, תפיסות עולמה ורמת מעורבותן באופן כללי של נשים (וילדיהן) בטרור הפלשתיני. במסגרת ההכנות להוצאת הספר נפגשה ד"ר ברקו עם מחבלות שלא עלה בידן להשלים את מלאכת ההתאבדות והן כלואות בכלא הישראלי. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמה על הספר החדש.
"התגלה לי שהפצצה החכמה יותר היא דווקא האישה. היא משכילה יותר, היא מתמרנת בקלות, היא עוברת בדיקות ביטחוניות בקלות, היא נותנת תחושה של משפחה נורמטיבית וכך היא מנוצלת לפעילות של ליווי מחבל לפיגוע, לתפקיד של תצפיתנית או לביצוע התאבדות עצמה".
להערכתה של ברקו גל הפיגועים הבא בעולם כולו יתאפיין במחבלות מתאבדות יתר מאשר בגברים מתאבדים בשל אותם פרטים ההופכים את השימוש בה ליעיל יותר מבחינת ארגוני הטרור. היא מציינת כי עד כה עשו הפלשתינים שימוש בעשר מחבלות מתאבדות.
בדבריה היא מתארת אירוע בשנת 2004 בו כל החיישנים במחסום ארז הורו להישמר מאישה פלשתינית אך החייל הבודק ריחם עליה כי היא בכתה, הוא איפשר לה להתקרב אל הבודקים עד שהתפוצצה ביניהם. לטעמה מדובר באירוע מאפיין של קושי בהתייחסות לנשים למרות החוק המחייב הימצאותן של בודקות נשים ושרוולים סטריליים. "עד שקוראים לבודקות האירוע קורה", אומרת ברקו.
לדבריה קיימת דרך להתמודד עם טרור המתאבדים. זאת בניגוד לדעה הרווחת בקרב רבים ולפיה המציאות בה אין למתאבד או המתאבדת מה להפסיד הופכת אותה לבלתי ניתנת לבלימה. ד"ר ברקו קובעת כי תנאי מעצר קשים ובידוד מהמשפחה לצד גביית מחיר מהמשפחה יגרום למשפחה עצמה לבלום את יקירה מביצוע הפיגוע. זאת לבד מחשיבה נוספת של המחבל עצמו לנוכח הסיכון שהוא נוטל על עצמו אם לא יצליח לבצע את הפיגוע.
לעומת זאת המציאות בישראל הפוכה, ולטעמה של ד"ר ברקו, מאוד לא חכמה וכזו שאינה מונעת את הפיגוע הבא. "המצב בכלא לא קשה ולא בלתי נסבל. הם עושים בגרות ירדנית שזוכה גם להקלות מירדן בשל המצב שלהם. הם עושים דוקטורט. המצב אבסורדי עד כדי כך שהייתה אם שביקשה מהשופט שיאריך את שהות בנה בכלא לעוד ארבעה חודשים כדי שישלים את הבגרות. זכורים גם דבריו של המתווך הגרמני בעסקת הקלטת של גלעד שליט שאם מישהי מהמחבלות לא רוצה להשתחרר הוא לא יאלץ אותה להשתחרר. כלומר איש לא ממהר להשתחרר בתנאים כאלה. עבורם זה זמן טוב לאגירת כוחות, לאכול טוב ולשתות טוב ולהיערך לסיבוב הטרור הבא".
"אנחנו כולאים לא בחוכמה. אנחנו כולאים על פי ארגונים, מאפשרים להם להתארגן, לקיים קשר עם החוץ בין אם מדובר בבני שמפחה ובין אם מדובר בעורכי דין", מזכירה ברקו.
בדבריה התייחסה גם לאסיר מפורסם אחד אותו ראיינה ארוכות במסגרת מחקרה, אבו טיר, חבר הפרלמנט החמאסי ותושב ירושלים. לדבריה הוא היה משוכנע שלא ישוחרר עד שגלעד שליט ישוחרר ודאגתו הייתה נתונה לביטוח הלאומי וזכויותיו כאזרח ישראל שמא ישללו ממנו. הוא גם ציין שחשוב בעיניו ביותר לשחרר את המחבלות הכלואות ועל כן תמוה כיצד זה הסכים להשתחרר לפני אחרונת המחבלות הכלואות כפי שהצהיר, אולם על כך יש לשוחח כנראה רק עם אבו טיר עצמו.