יפעת (שם בדוי) מחיפה לא פיללה לעצמה כי היום המאושר בחייה יהיה מלא מתח. כאשר נרשמה לנישואין עם בחיר ליבה ברבנות בחיפה, התחוור לה פתאום כי עצם החתונה נמצאת בספק. אמה של יפעת ילדה אותה כחודש וחצי לאחר גירושיה ורישומה במשרד הפנים נעשה על שם אדם אחר שהצהיר כי הוא אביה. ועל כן נחשדה על ידי רשם הנישואין ברבנות בחיפה כממזרת ופסולת חיתון.
החשש התאמת לאחר שההחלטה בעניין הופנתה לבית הדין הרבני בחיפה. למרות שיפעת ובחיר ליבה הם אנשים חילונים, עדיין היה חשוב להם להתחתן חתונה דתית יהודית ועל כן בעזרתו של הטוען הרבני אריאל ממן, הגישו ערעור על עצם פסילת החתונה בבית הדין הרבני בחיפה.
בית הדין הרבני בחיפה נתן את החלטתו הסופית לאחר שמיעת עדותה של האם, של בעלה הראשון ושל הגבר שהצהיר שהוא אביה של יפעת. ביום שני בערב חג השבועות נתן בית הדין בחיפה את החלטתו, לאור העדויות והמסמכים שבתיק שיפעת אינה יכולה להינשא.
כבר לא ניתן היה לעשות כלום בערב החג ונותר רק עוד שבוע בלבד עד לחתונה, אולם יפעת יחד עם אריאל ממן לא ויתרו והגישו ערעור לבית הדין הגבוה בירושלים.
"למרות שטחנות הצדק פועלות בדרך כלל לאט, ולמרות שחג השבועות היה באמצע, התעקשנו להאיץ את התהליך ולהגיע לדיון דחוף בבית הדין הגבוה בירושלים, " מספר ממן. "חברתי לטוען רבני נוסף, הרב צבי סגרון שיש לו ידע מקיף ועמוק בנבכי ההלכה היהודית, הרב סגרון עשה עבודת הכנה הלכתית מעולה, וביחד כתבנו את כתב הערעור בערב חג ומוצאי החג. למחרת בבוקר נסעתי בדחיפות לבית הדין הגדול בירושלים כדי להגיש את הערעור, וגם שם הדרך לא הייתה קלה. שערי בית הדין היו משום מה סגורים עם מודעה קצרה שאומרת "היום אין קבלת קהל". עם הפעלת לחצים וגורמים נוספים הצלחתי בסופו של יום להיכנס לבית הדין ולהגיש את כתב הערעור בצירוף בקשה לקביעת מועד לדיון דחוף".
הדיון נקבע ליום שני בבוקר, יום לפני החתונה. בית הדין הגבוה בירושלים התכנס בעניינה של יפעת ושמע את הטיעונים ההלכתיים. שני הטוענים הרבניים הצליחו לערער את מהימנותה של עדות הבעל הראשון, ולהציג בפני בית הדין צדדים נוספים להיתר. בסופו של דבר, ביום שלישי, ביום החתונה, כאשר יפעת כבר נמצאת בסלון כלות ובצילומים לפני החתונה, פסק בית הדין בשעות הצהריים כי בערב תוכל יפעת להתחתן חתונה יהודית כדת משה וישראל.
בשעות אחר הצהריים, עם שמלת הכלה ובין תמונה לתמונה, עוד עברו יפעת ובן זוגה ברבנות בחיפה על מנת להסדיר את הדברים הטכניים האחרונים.