הפגנה בעזה
הפגנה בעזהפלאש 90

מעת לעת שומע הציבור הישראלי על מחוות כאלה ואחרות אותן מבצעת ישראל לטובת תושבי רצועת עזה למרות שלטון החמאס, למרות ההתנתקות מהרצועה, התנתקות עליה הובטח.

רובו המוחלט של הציבור בישראל אינו מודע לפרטים, אולם שומע על כניסת סחורה בהזדמנות אחת, העברת כספים בהזדמנות אחרת, מידע מעורפל על ציוד הומאניטארי ועוד שביב מידע על סיוע מקצועי לאנשי המקצוע בעזה. בימים אלה ניתנת לציבור בארץ ובעיקר בעולם הצצה לנתונים האמיתיים והמצטברים של אותה שורת מחוות שמעניקה ישראל לתושבי עזה.

זה קורה בעקבות ההיערכות ההסברתית של משרד החוץ הישראלי למשט הפלשתיני המתקרב לחופי עזה. כחלק מההכנות ההסברתיות הללו הועבר מסמך מפורט לתקשורת העולמית ובו שורת המחוות שביצעה ישראל עד כה. היעד הרשמי של פרסום הרשימה הזו הוא הוכחה שאין כל בסיס לטענות על מצור ומשבר הומאניטארי ברצועה, אולם ניתן לעיין ברשימה הזו גם בנימה ביקורתית. הרי סיפרו לנו על כך שמדובר בישות אויב, ידוע לכולנו שהאויב הזה מחזיק חייל שבוי המצוי בידי ההנהגה העזתית, אז מדוע ישראל יוצאת מגדרה בדרכים שונות ומגוונות כדי להקל את חייהם של אזרחי הרצועה? מדוע האוצר הישראלי צריך לגרוע מהקופה הישראלית למען אזרחי אותה ישות טרור עוינת, ישות אויב?

התשובות הדיפלומטיות לשאלות הללו רבות, ידועות ונפתלות, אולם נראה שאין בכוחן בהכרח לעמוד מול הרשימה הארוכה של המחוות. אז תנו הצצה (ארוכה) על הנתונים העולים מהמסמך, נתונים בהם מתפאר משרד החוץ הישראלי בפני התקשורת העולמית כהוכחה לאופייה ההומאניטארי של ישראל. כאזרחי המדינה נראה שחשוב לכולנו לדעת מהו הקשר האמיתי של ישראל עם מבקשי רעתנו מדרום.

נתוני המסמך מפורטים תחת הכותרת "חבל ההצלה ההומניטארי הישראלית לעזה". להלן קטעים מתוך הרשימה:

למרות התקפות חמאס, שומרת ישראל על מסדרון הומניטארי מתמשך להעברת פריטי מזון לעזה. צינור זה משמש ארגונים בינלאומיים, כולל האו"ם הצלב האדום.

יותר ממיליון טונות של ציוד הומניטארי נכנסו לרצועה מישראל במהלך 18 החודשים האחרונים. המשמעות היא - כמעט טון של סיוע לכל גבר, אישה וילד בעזה.

מזון במיליוני דולרים זורם דרך המנגנון ההומניטארי שמקיימת ישראל כדי להבטיח שאין מחסור במזון בעזה. מזון ואספקה נשלחים מישראל לעזה שישה ימים בשבוע. פריטים אלה מועברים באמצעות ארגוני סיוע, או באמצעות המגזר הפרטי בעזה.

כמויות גדולות של פריטי מזון חיוני כמזון לתינוקות, חיטה, בשר ומוצרי חלב מועברים על בסיס יומי ושבועי לעזה.

כמו כן מועברים לרצועה זרעי תפוחי אדמה, ביצים לרבייה, דבורים, ציוד לתעשיית הפרחים.

בשנת 2009 לבדה הוכנסו למעלה מ 738,000 טון של מזון וציוד לרצועה. ניתן לראות בצילומים שהגיעו לתקשורת כי השווקים המקומיים עמוסים למכביר בפירות, ירקות, גבינות, תבלינים, לחם ובשר ועוד.

בשבוע טיפוסי, מתאם צה"ל העברה של מאות משאיות המכילות כ - 15,000 טון של אספקה. בשבוע של 18 מאי 2010 היו יותר מ-100 משאיות של מזון מן החי, 65 משאיות של ירקות ופירות, 22 משאיות עמוסות סוכר, 27 משאיות עמוסות בשר, עופות ודגים, ו-40 משאיות של מוצרי חלב.

בכל חג מוסלמי מגבירה ישראל את קצב ההעברות. בימי הרמדאן ועיד אל אדחה מכרה ישראל כ -11,000 ראשי בקר לרצועה.

בפרק העוסק במסדרון הרפואי שישראל שומרת גם אותו מול הרצועה נכתב בין השאר:

ישראל מקפידה לאפשר לקיים בשטחה כל טיפול רפואי אותו מבקשת הרשות הפלשתינית. עם זאת, אם משטר החמאס אינו מעניק היתרי טיפול רפואי, ממשלת ישראל אינה יכולה לעשות דבר כדי לעזור למטופל. ישראל תאפשר את כל המקרים של טיפולים רפואיים מעזה, אלא אם כן המטופל הוא טרוריסט.

ישראל שומרת מסדרון להעברת חולים אל מחוץ לעזה, וכ 200 אנשי צוות רפואי עוברים במעברים בכל חודש.

כמו כן ישראל מסייעת לתאם את העברת הרופאים הירדנים לרצועה על פי המתבקש.

בשנת 2009 בלבד הועברו 10,544 חולים וחבריהם מרצועת עזה לקבלת טיפול רפואי בישראל. יתר על כן בוצעו 382 פינויי חירום מעזה למטרות רפואיות.

ההסתדרות המדיצינית 'הדסה' בירושלים תורמת 3 מיליון דולר סיוע בשנה לפלשתינים בישראל.

בשל החשש מהתפרצות שפעת החזירים הוכנו שלושה בתי חולים בישראל לטפל בחולים שעשויים היו להגיע מרצועת עזה ו-44,500 חיסונים הועברו לרצועה.

יצוין כי מאז 2005 הפלשתינים ניצלו ביותר מעשרים הזדמנויות הסדרים לטיפול רפואי לביצוע פיגועים.

ציוד רפואי שהועבר לרצועה:

מראשית 2009 הוכנסו לרצועה כ 4,883 טון של ציוד רפואי. ברבעון הראשון של 2010 מכרה ישראל 152 משאיות של ציוד רפואי לרצועה.

מראשית 2009 מתאמת ישראל העברת ציוד רפואי לנכים, כולל כסאות גלגלים, קביים וערכות עזרה ראשונה. ציוד אחר שנשלח לעזה כוללות צגים לבדיקות לב, צינורות הזנה לתינוקות, ציוד דנטלי, ספרי רפואה, ציוד חירום באמבולנס, גפיים מלאכותיות לתינוק ושקי שינה.

בכל שבוע אופייני נשלחות לרצועה כ -37 משאיות של מוצרי היגיינה.

בפרק העוסק בתשתית כלכלית נכתב:

 חומרי בניין:

 ייבוא מלט וברזל הוגבל לתוך עזה מאז התברר שהחמאס משתמש בהם לבניית בונקרים נגד רקטות. אם זאת מועבר הציוד תחת פיקוח בינלאומי, וכך מוכנסות לרצועה משאיות מלט, ברזל, חומרי בניין כגון עץ, אלומיניום. כבר ברבעון הראשון של 2010 הועברו 23 טון ברזל ו 25 טונות של מלט.

ב 13 במאי 2010 התירה ישראל לכ -39 טונות של חומרי בנייה להיכנס לתוך רצועת עזה כדי לסייע לבנות מחדש את בית החולים שנהרס. חומר הבנייה עבור בית החולים אל קודס הועבר לאחר שהוסדר פיקוח צרפתי שימנע העברת הציוד לאפיקים אחרים.

ב 24 במאי 2010 פתחה ישראל את מעבר כרם שלום לכניסת 97 משאיות עמוסות סיוע וסחורות.

חשמל:

 על פי דו"ח שהנפיק האו"ם בחודש מאי האחרון מעל 70 אחוזים מהחשמל בעזה מגיע מישראל. מאז ינואר 2010 חלה הידרדרות באספקת החשמל לרצועת עזה שכן מאז השתלטותו על הרצועה מסרב משטר החמאס לרכוש את הדלק כדי להפעיל את תחנת הכוח בעיר עזה.

במהלך 2009 ישראל העבירה 41 משאיות של ציוד לצורך תחזוקה של רשת החשמל של עזה.

ישראל מאפשרת העברת דלק דרך הגבול, על אף שדלק מועבר מהגנראטורים לשימושים אחרים בהוראת חמאס.

שפכים:

 במהלך הרבעון הראשון של 2010 מתואמת ישראל עם האו"ם להעברת ציוד עבור אונר"א לשדרג את תחנת שאיבת ביוב. בשנת 2009 הוכנסו 127 משאיות המכילות יותר מ -3,000 טונות של חומר לטיהור מים. יתר על כן, 48 משאיות של ציוד לשיפור תשתיות התברואה הביאה לירידה משמעותית ברמות הפסולת הביתית.

כלכלה:

 הפרק הכלכלי במסמך מזכיר שארצות הברית, ישראל, קנדה והאיחוד האירופי הקפיאו את העברת הכספים לממשלת החמאס מאז 2006, אז הוכר הארגון כארגון טרור.

למרות נתון זה נקטה ישראל בצעדים כדי לתמוך התעשייה והמסחר, המערכת הבנקאית והשוק הפיננסי הקיים ברצועת עזה.

במהלך 2009 סייעה ישראל לייצא 7.5 מיליון טונות של פרחים ו-54 טון תותים מעזה.

מראשית 2009 הועבר סכום של1.1 מיליארד שקל (כ-250 מיליון דולר) לרצועת עזה לתשלום משכורותיהם של עובדי הרשות הפלסטינית על ידי ארגונים בינלאומיים.

על פי בקשת קרן המטבע הפלשתינית הועברו מעזה לבנקים בישראל 282,500,000 שקלים.

מראשית פברואר 2010 הופקדו כספי ביטוח לאומי עבור תושבי הרצועה שעבדו בישראל בעבר. הכספים הופקדו בבנקים בשטחי יהודה ושומרון, בעוד הרשות הפלשתינית קיבלה את האחריות על הפצת קרנות הגמלאים בעזה.

איכות החיים ברצועת עזה:

 מחזור החיים: תחזית תוחלת החיים ברצועת עזה (2010) היא 73.86, יותר מאסטוניה, מלזיה, ג 'מייקה, ובולגריה. שיעור תמותת התינוקות בעזה היא 17.71 לכל 1000, מעל זה של סין, ירדן, לבנון ותאילנד. שיעורי הפריון הם כחמישה ילדים למשפחה, שווה למדינות אפריקניות רבות כגון רואנדה וסנגל.

בריאות:

 משפחות פלסטיניות מקבלות שירותי הבריאות מסובסדים כמו הישראלים, בעלות של כ 10% מעלות הטיפול הזהה בארצות הברית.

תלמידים:

 ישראל מעבירה את הציוד המסופק על ידי אונר"א, כולל המחברות, התיקים, מכשירי כתיבה וספרי לימוד.

ישראל מרכזת כיום את ההעברה של 200,000 מחשבים ניידים לתלמידי בתי הספר בעזה.

ישראל תיאמה קבלת משלוח של 74 מכולות ימיות עבור כיתות בתי הספר בעזה.

ברבעון הראשון של 2010 העבירה ישראל 250 משאיות עם ציוד למחנה קיץ של אונר"א, כולל אמנויות ציוד, עבודות יד, בריכות שחייה, צעצועים מתנפחים, מכונות גלידה, כלי נגינה, ביגוד, ציוד ספורט.

אלקטרוניקה:

 כ 20% מהאוכלוסייה בעזה מחזיקים במחשב האישי - יותר מאשר פורטוגל, ברזיל, סעודיה או רוסיה. יש להם גישה לשירות אינטרנט שסופקו על ידי אחד מארבעה ספקים.

כ -70% מתושבי הרצועה מחזיקים במכשיר טלוויזיה ורדיו וכן גישה ללוויין טלוויזיה או שידור טלוויזיה של הרשות הפלסטינית או ישראל.

ל-81 אחוזים ממשקי הבית בעזה יש גישה לטלפון סלולארי.

נסיעות:

 למרות הסכנות הטמונות בכך מתירה ישראל לעזתים המבקרים ביו"ש לעבור מעזה לאזור זה, ואפילו לצאת לחו"ל לקבלת טיפול רפואי, לרגל עלייה דתית לרגל, נסיעות עסקים ועוד. כמו כן מאפשרת ישראל פעילות דיפלומטית ומסחרית מול אנשי רצועת עזה.

21,200 פעילי ארגונים בינלאומיים במעל 400 משלחות דיפלומטות הורשו להיכנס לעזה, ואילו ל-2,200 פלסטינים המועסקים על ידי ארגונים בינלאומיים ניתנו היתרי יציאה מרצועת עזה.

147 היתרים ניתנול סטודנטים פלסטינים ללימודים אקדמיים ברחבי העולם, רשות מיוחדת ניתנה לנבחרת הכדורגל של עזה הגיע ליהודה ושומרון ואף לצאת לתחרויות ומשחקים בינלאומיים בחו"ל.

במהלך חופשת חג המולד כ -400 היתרים ניתנו לבקר בבית לחם מעזה, וכן 100 אישורים לצאת לחו"ל. 257 היתרים ניתנו אנשי עסקים מרצועת עזה כדי להקל על הפעילות העסקית.

עד כאן המסמך בו מפרט משרד החוץ בגאון את התנהלותה ההומאניטארית של ישראל כלפי רצועת עזה. כשנזכרים שמדובר בישות אויב שישראל התנתקה ממנה במחיר כואב עולה השאלה אם אכן יש במה להתגאות.