דו"ח של השב"כ קובע כי ארגון חזבאללה החל למקד פעילות בקרב ערביי ישראל לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, בשנת 2000. בעשור האחרון הורחבה והועמקה פעילות זו, כולל בקרב ערביי ישראל.
בראיית חזבאללה, יתרונם הבולט של ערביי ישראל הוא בעצם היותם אזרחים הנהנים מחופש תנועה ונגישות ליעדים, כולל יעדים ביטחוניים, מכירים את השפה והתרבות, מקיימים קשרים כלכליים וחברתיים עם ישראלים, והם נגישים גם ליו"ש ולחו"ל. החתירה המתמדת של הארגון להגדיל את מאתר מגויסיו מקרב ערביי ישראל משקפת את החשיבות הרבה שהוא מייחס למגזר זה כבסיס לפעילותו נגד ישראל, תוך שהוא מנצל את הדמוקרטיה בישראל.
הסוכנים מקרב ערביי ישראל מתבקשים בעיקר לאסוף מידע בנושאים השונים, ביניהם המערך הביטחוני של מדינת ישראל. תשתיות אזרחיות (חשמל, אנרגיה, כימיקלים). פוליטיקה והלכי רוח בחברה הישראלית. מיקום ותנועות כוחות צה"ל בגבול הצפון.
יצויין, כי הגם שחזבאללה אינו שולל מעורבות של ערביי ישראל בטרור, ואף מעודד הקמת חוליות, שיסייעו לו ב"יום פקודה", המשימה הראשונה, והאסטרטגית בראייתו, היא הרחבת מאתר המגויסים שיאפשרו לו נגישות למידע על ישראל ואיסופו.
מתחילת מלחמת אוסלו ועד שנת 2006 חשף שירות הביטחון הכללי מספר התארגנויות טרור של ערביי ישראל, שהוכוונו בידי חזבאללה. מרביתן עסקו במשימות מבצעיות שעיקרן, סיוע לתשתיות הטרור ביו"ש להוציא אל הפועל פיגועים בשטח ישראל, ובכלל זאת באמצעות הברחות אמל"ח מלבנון לישראל, והעברתו לידי תשתיות הטרור הפלסטיניות ביו"ש וברצועה, בעיקר ביהודה ושומרון.
בתחילת העשור טווה חזבאללה רשת קשרים ענפה עם ברוני סמים הלבנוניים, והסתייע בהם למטרותיו. לעיתים, הותנו עסקות הסמים מול גורמים פליליים בישראל, לא רק בתשלום כספי עבור העסקה, אלא גם בהשגת מידע על ישראל, בהתאם לצורכי חזבאללה.
בשנים האחרונות הורחב מאתר הגיוס של חזבאללה בקרב ערביי ישראל גם למאתרים נוספים כגון : גורמים אידיאולוגיים בדלנים, תוך שימוש בקשיים אישיים, או חולשה כלשהי הניתנת לניצול. הגיוס בפועל התבצע בעיקר בעת מפגש עם גורמי חזבאללה על רקע יציאה לחו"ל, במספר מקרים במהלך עלייה לרגל למכה, או במחנה נוער, וכן בקרב אוכלוסיית הסטודנטים הלומדים בחו"ל.
לעיתים קרובות מנוצלים קשרי משפחה בעיקר בקרב הפזורה הלבנונית, לאיתור ולגיוס, תוך שימוש בשיטת "חבר מביא חבר". בתקופה האחרונה עושה חזבאללה שימוש גם ברשתות חברתיות כדוגמת ה-FACEBOOK לצורך איתור מועמדים פוטנציאלים לגיוס.
הפרשיות המפורסמות ביותר הן של קייס עובייד, ערבי ישראלי מטייבה שחטף את אלחנן טננבאום, נמלט לאחר החטיפה ללבנון, והמשיך מאז לפעול בשירות חזבאללה, ושל עומר הייב, תושב זרזיר, סא"ל בצה"ל, שהורשע בריגול חמור ונגזר עליו עונש של 15 שנות מאסר. עצור נוסף בפרשה, עאמר עזאל, יליד 1974, העביר לחזבאללה טלפונים סלולאריים ישראליים, שאחד מהם נמצא על גופתו של אחד מ-2 המחבלים, שחדרו מלבנון לישראל, וביצעו פיגוע ירי במרס 2002 סמוך לקיבוץ מצובה, בו נהרגו 6 ישראלים.