כנס מיוחד שהתקיים (א') באוניברסיטת תל אביב יעסוק בקשר ההיסטורי שבין האופיום לכלכלה האיראנית של המאה שעברה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם האורח המרכזי של הכנס, רמי רגבים, חוקר באוניברסיטת פנסילבניה, שסיפר על העליות והמורדות של הקשר הזה בין האופיום לשלטון האיראני.
רגבים מציין בפתח דבריו כי זה אלפי שנים מהווה האופיום נתח משמעותי מהכלכלה ומהחיים באיראן, עוד מהתקופה הכלכוליתית, כדבריו. בסוף המאה השמונה עשרה הופך תחום האופיום לעיסוק כלכלי חשוב כאשר רק הודו הבריטית מגיעה להישגים כלכליים גבוהים ונרחבים יותר בתחום זה.
רגבים מדגיש בדבריו כי מדובר בתקופה בה היחס לאופיום היה כאל חומר לגיטימי לכל דבר ולא כסם אסור ומסוכן, ועל כן אין לתרגם את מונחי הסחר מאותם ימים למושגים המקובלים כיום. הוא מזכיר בהקשר זה כי בריטניה וכך גם מדינות נוספות במערב עסקו באופן רשמי וממלכתי בסחר באופיום כמהלך לגיטימי ומקובל.
במהלך המאה ה-19, מאה אותה נהוג לראות ככזו בה הייתה קריסה כלכלית לאיראנים, הייתה דווקא פריחה בתחום זה של אופיום, אומר רגבים המציין כי עש 1850 הייתה איראן בלתי קיימת על מפת הכלכלה העולמית ובתוך שלושים שנה העניק לה האופיום קפיצה משמעותית כשעשירית מהאופיום בעולם יוצר אצלה.
לדבריו הקריסה הכלכלית באיראן אירעה כאשר הממשל תכנן הוצאות על בסיס הכנסות יגיעו בעתיד מאופיום. כאשר הכנסות אלה לא התקיימו קרסה מערכת ההשקעות האיראנית והובילה למפלה הכלכלית הגדולה.
החל משנת 1955 הוצא האופיום אל מחוץ לחוק האיראני והממשל החל רודף מייצרי ומשווקי אופיום שהחלו יורדים למחתרת. עם זאת מוכיחים מחקרים וסקרים כי אחוזי משתמשי התדיר באופיום באיראן הוא הגבוה ביותר. להערכת רגבים הסיבה לכך היא הרצון לברוח מהמציאות הכלכלית הקשה לצד התרבות הקיימת שאותה קשה היה לעקור ועל פיה מדובר בחומר לגיטימי לחלוטין.
עוד הוא מציין כי בעוד באפגניסטאן מיוצר ומשווק 95% מהאופיום הלא חוקי לרחבי העולם ברור וידוע הוא שהברחתו מגבולות אפגניסטאן נעשית דרך איראן בהיעדר ים לאפגניסטאן או תנועה אווירית שמאפשרת הברחות. "מאז שנות התשעים מוצאים מדי שנה כארבעים עד חמישים סוחרי סמים להורג באיראן, אבל זה לא עוזר", מספר רגבים על המאבק האיראני העקר כנראה נגד הסחר בסמים. "המאבק הזה הוא חסר סיכוי", הוא קובע וכדי להדגים את ההיגיון שבדבריו הוא מתאר מוצר שעלות ייצורו עולה בפינה אחת של העולם שקל ואילו בפינה אחרת של העולם ניתן למכור אותו בשבעה עשר אלף שקלים "שאלו הם היחסים באופיום" – לטעמו שום פיקוח לא יוכל למנוע מההמונים המבקשים את הרווח הקל להגיע אליו בכל דרך שהיא, גם במחיר הסתכנות לעלייה אל הגרדום.