בראיון מיוחד לערוץ 7 שוחחנו עם הרב הצבאי הראשי היוצא, תא"ל הרב אביחי רונצקי, על תקופת כהונתו המסתיימת בימים אלה.
הרב רונצקי נזכר באחת משבתות הלחימה ב'עופרת יצוקה' כאשר חבר לפלוגה של אהרון קרוב לאחר פציעתו. הוא מתאר את השבת הייחודית, ותפילת השבת בחשיכה כשהאפודים על החיילים כרגע המייצג את הפעילות הכוללת ב'עופרת יצוקה' תקופה שעבורו היא שיאו של השירות כרב צבאי ראשי.
עם זאת הוא מדגיש שרגעי השיא של פעילותו פרוסים על פני הכהונה כולה תוך הרמת רוח החיילים והשתתפות עימם בפעילות השוטפת.
הרב רונצקי התייחס בדבריו לסדרת אירועים וסוגיות העולות מטבע תפקידו על שולחנו של רב צבאי ראשי. ראשון הנושאים הוא סוגיית חילול השבת בגלי צה"ל. הוא מספר על הדיונים שהתקיימו בנושא כאשר אנשי הרבנות מביעים את התנגדותם ההלכתית מקצועית כאשר עד כה טרם הוחלט כיצד לנהוג בסוגיה זו. הרב רונצקי מזכיר שהוא אינו הגורם המחליט אלא הגורם המביע עמדה מקצועית. בהקשר זה הוא מזכיר גם את סוגיית פקחי הטיסה האזרחית שגם הם מחללי שבת ללא כל צורך של פיקוח נפש.
עם זאת קובע הרב רונצקי כי מן הראוי שהצבא יתייחס לקושי האישי של חייל פרטי לבצע פקודה כזו או אחרת, אולם כאשר חוזרים על מסר הסירוב בריש גליה יש לשאת בתוצאות של המעשה. באשר לפרשת ישיבת הר ברכה מעריך הרב רונצקי כי ניתן היה להגיע לפתרון כלשהו. לדבריו אם יש רצון טוב ניתן להגיע להסכמה מבלי לשבור את הכלים, כלשונו. 
באשר לפרשת הפינויים בחומש אומר הרב רונצקי שהשארת התושבים במקום ללא שמירה והגנה צבאית הוא מעשה בלתי אחראי מבחינה ביטחונית ועל כן הורדו התושבים מהמקום. עם זאת הוא קובע כי העברתם מאותה נקודה אל תחנת המשטרה היא אכן פעולה שיש בה חילול שבת מיותר. זאת במקביל לעמדת המפקדים בשטח שנאמרו בדיונים שהתקיימו ולפיה מכיוון שהתושבים חזרו ועלו לחומש לא הייתה ברירה אלא לקחת אותם מהמקום.
הרב רונצקי מתייחס גם לסוגיית סירוב הפקודה ופרשת ישיבת הר ברכה. הוא מזכיר את עמדותיו שלו נגד סירוב פקודה כדגל, עמדה בה נקט ועליה הצהיר עוד קודם לכהונתו כרב צבאי ראשי. "אותם מניפי שלטים, גם בגדוד שמשון וגם בגדוד נחשון, צריך היה להוציא אותם מהצבא. לא רק להכניס אותם לבית סוהר. הם לא מבינים מה זה צבא. זה לא תנועת נוער. לא כל מי שרוצה להניף שלטים עושה את זה כמו בקייטנה", הוא אומר ומדגיש את המשמעת הצבאית כנשמת אפו של צבא באשר הוא. "זו לא רק דעתי אלא גם דעת רוב רבני ההסדר והמכינות", הוא קובע.
עם זאת קובע הרב רונצקי כי מן הראוי שהצבא יתייחס לקושי האישי של חייל פרטי לבצע פקודה כזו או אחרת, אולם כאשר חוזרים על מסר הסירוב בריש גליה יש לשאת בתוצאות של המעשה. באשר לפרשת ישיבת הר ברכה מעריך הרב רונצקי כי ניתן היה להגיע לפתרון כלשהו. לדבריו אם יש רצון טוב ניתן להגיע להסכמה מבלי לשבור את הכלים, כלשונו.
באשר לאפשרות של פינוי עתידי ואירוע דומה לאירועי ההתנתקות מזכיר הרב רונצקי את דבריו של הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי נגד מעורבות חיילים בפעולות מעין אלה. הוא מזכיר את הדיונים שקיים כרב עם הרמטכ"ל ורבנים ואישים נוספים עוד טרם ההתנתקות כאשר המוטו היה למנוע מחיילים מתקשים לבצע פקודה שכזו לבצע אותה תוך העברתם למשימות אחרות. הוא מזכיר את קביעת הרמטכ"ל חלוץ מאותם ימים ולפיה סירוב פקודה הוא כשלון המפקד.
בהקשר זה הוא מזכיר את הרגישות בה נוהג הצבא כלפי חיילים בדואים שאינם נדרשים לפנות כפרים בדואים בלתי חוקיים. הרב רונצקי דוחה את הטענות ולפיהן הושתק על ידי גורמים כאלה ואחרים שמנעו ממנו לכאורה להתבטא. לדבריו היחסים בינו לבין הרמטכ"ל, ראש אכ"א ושאר הקצונה הבכירה בצה"ל טובה מאוד, אם כי הוא מיעט להימצא בעורף הפיקודי והשתדל להיות יותר ביחידות עצמן.
באשר לתיפקוד כרב שמגיע לתפקידו מעולם הלחימה אומר הרב רונצקי כי לטעמו זה עיקר התפקיד – חיזוק רוח הלחימה של הלוחמים מתוך בגרותו ותלמודו ונוכחותו ביחידות בעת לחימה היא שנותנת כוח ללוחמים כפי שהוכח ביחידות השונות בשנות כהונתו.
הוא מספר על ייחוד תפקיד הרב הצבאי ככזה שאליו נפתחים החיילים בשיחה יותר מאשר למפקדים ולבעלי התפקידים. הוא מספר על מפגשים עם לוחמים בהם התוודע לקשיים פנים מחלקתיים ויכול היה לקשר ולגבש מתוקף מעמדו כקצין שאינו בעל תפקיד מוגדר שיש בו מידה מסוימת של איום על החייל.
עוד הוא מדגיש את שידרוג מעמדו של רב צבאי בעיני הלוחמים והמפקדים כאשר הוא חלק אורגני מהפיקוד הפלוגתי והקצונה של הגדוד. באשר למתקפה כלפיו מכיוון העיתון 'הארץ' אומר הרב רונצקי כי 'הארץ' אינו תוקף רק אותו אלא כמעט כל מה שזז בצבא, כלשונו. הוא מזכיר מקרה בו את המתקפה כלפי הפרקליטה שהכשירה את פעילות צה"ל בעופרת יצוקה ואת הסיקור הנרחב של בדיות החיילים על התעללויות במהלך המבצע. כל אלה זכו לגיבוי גורף של 'הארץ'.
הרב רונצקי מתייחס גם לטענות על חיכוך עם חיל חינוך בהיותו גורם מחנך מקביל. הוא מאשר שאכן היו חיכוכים ואי הבנות מול חיל חינוך, אך עם חלוף השנים נותרו יחסים טובים ושני הגופים בעלי המטרה האחת – חיזוק רוח הלחימה – התגבשו לכדי פעילות משותפת ומתואמת.
עוד מתייחס הרב רונצקי לסוגיית תופעת ההשתמטות ומעדיף לשבח את הלוחמים והמועמדים לשירות. הוא מזכיר את האחוז הגבוה של המתנדבים לשירות קרבי. זאת לצד העלייה של היקף ההשתמטות, עליה מדאיגה לטעמו של הרב רונצקי הקורא להטמיע בתיכונים את חשיבות ערכי השירות כדי למזער את התופעה.
על מחליפו, הרב רפי פרץ, שיכנס ללשכה בימים הקרובים מלא הרב רונצקי שבחים כאיש חינוך ועשייה. הוא מלא ביטחון שהרב פרץ ימשיך את קו העשייה שהחל בו במקביל לתוספות שמן הסתם יהיו לו לרב פרץ כאשר ערך חיבור הרבנים ליחידות עומד ככותרת של פעילות הרבנות הצבאית. "כאשר הרב הוא לא אורח ביחידה אלא חלק ממנה יש מקום לשיח בנושאי יהדות".