1300 בתי ספר אינם עומדים בתקן חוזק מבנים בפני רעידות אדמה, מתוכם 80 בתי ספר ברשימת המבנים בעדיפות הגבוהה ביותר במדינה לתוכניות חיזוק מבנים, בשל מצבם הרעוע, כך דיווח ד"ר אבי שפירא, יו"ר הוועדה הבינמשרדית להערכות לרעידות אדמה לוועדת החינוך שדנה היום בהיערכות מערכת החינוך לשעת חירום.
לדבריו, תקציב של 140 מיליון שקל יאפשר לטפל לפחות בכמה עשרות מבנים שנמצאים בדרגת סיכון גבוהה ביותר. התקציב היה אמור להיות מועבר כבר ב-2009, אבל התקבל שבועיים לפני סוף השנה, מה שלא איפשר להוציא מכרז.
הפתרון האולטימטיבי לדבריו הוא סוכך שיושב בפינת הכיתה, כעין כלוב פתוח, שהתלמידים מתרכזים תחתיו והוא אמור למנוע מהם נזקים בעת רעידת אדמה. סוכך כזה כבר הוקם ונוסה בבית ספר אחד בירושלים. יתרונו הוא בעלותו הנמוכה יחסית.
יו"ר הוועדה זבולון אורלב הקשה על כך: "היית פעם בכיתה של 40 תלמידים? אתה מתאר לעצמך 40 תלמידים מצטופפים בפינת הכיתה?"
פיקוד העורף דיווח על מערכות התראה כיתתיות שהותקנו בעוטף עזה שמתריעות בזמן אמת. המערכות מומנו על ידי משרד הביטחון. פיקוד העורף אינו ממליץ להתקין מערכות כאלה בכל הארץ. עלות התקנתן בכל הארץ היא 27 מיליון שקל, ולטענת פיקוד העורף, כ-80% מהצופרים מותקנים על בתי ספר, כך שאין בעיה לשמוע את הצופר בכל הכיתות.
יו"ר הוועדה זבולון אורלב ביקש לדעת מי מוסמך להחליט אם מתקיימים לימודים בזמן חירום. על כך השיב לו סגן שר הביטחון מתן וילנאי כי זוהי סמכות ראש הממשלה. "ההחלטה אם מתקיימים לימודים היא דרמטית, ולכן אנו במערכת הביטחון החלטנו שזו חיבת להיות החלטה של ראש הממשלה. יו"ר הוועדה זבולון אורלב אמר שההחלטה עכן קריטית לאור העובדה שלשליש מתלמידי ישראל אין בבית הספר מרחב מוגן ומה שמוצע להם זה להסתתר תחת השולחן. "לאור הצפיפות בחלק מבתי הספר, אפילו מתחת לשולחן לא יהיה מקום לחלק מהתלמידים".