ד"ר בועז רפפורט, מומחה ברפואת ילדים ורופא להתפתחות הילד צפה בתוכנית "סופר נני" בערוץ 2 ונחרד. התוכנית אמנם מדברת על הצורך בגבולות אך לטעמו היא עצמה חורגת מכל הגבולות האתיים והמקצועיים. רפפורט טוען כי קשה להאמין שהדברים שהתרחשו בתוכנית עברו בקרה של הצוות המייעץ. "כרופא וכאזרח אסור לנו כחברה לעבור על מה שקרה בשתיקה" הוא אומר.

הקש ששבר את גב הגמל וגרם לד"ר רפפורט להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור של הרשות השנייה ולבקש לבחון את האחריות המקצועית והרפואית של התוכנית כלפי ילדים המשתתפים בה היה "העונש" שספג הילד בתוכנית הטלוויזיה ששודרה במוצ"ש (29-05) שבה נמנעה ממנו ארוחת הערב. "מדובר באקט אלים לכל דבר" אומר רפפורט, "פעולה מסוג זה מסבה לילד נזק עצום. אוכל אינו פרס ואינו עונש, אוכל הינו צורך בסיסי אותו אנו חייבים לספק לילד. שימוש באוכל "ככלי חינוכי" עלול לגרום להפרעות אכילה ולנזק משמעותי לטווח הרחוק".

לדבריו "מה שקרה בתוכנית מחייב התייחסות ציבורית של גופים הפועלים למען שלומם של ילדים".

לטעמו של ד"ר רפפורט "ההתערבות המשפחתית הייתה בוטה, ללא התמקדות בהגדרת פרופיל הקשיים של הילד. במילים אחרות, מטפלים מבלי לעשות אבחון רפואי מקיף, אבחון הכולל את הפרופיל ההתפתחותי, הרגשי והרפואי של הילד.  חשוב לומר: לקשיים איתם הילדים מתמודדים, ולעיתים גם חלק מהוריהם, ישנן אבחנות רפואיות. אבחנות המחייבות הגדרה וטיפול מתאים. לכן, המילה "גבולות" יורדת מנכסיה והופכת ללא מקצועית. כאשר מציבים גבולות צריכים להבין מהן הבעיות".  

"באותה מידה שלא ניתן לטפל בילד עם דלקת ריאות לפני שאובחן כראוי, כך לא ניתן לטפל בילד עם הגדרה רפואית אחרת, מבלי לאבחנו תחילה. מדובר במצבים רפואיים הדורשים התייחסות רפואית ברמת האבחנה וברמת ההתערבות". 

באשר לתכנית המדוברת ש"הקפיצה" אותו אומר רפפורט כי "בתוכנית ששודרה במוצאי שבת, לדוגמא, עלו אורות אדומים לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ולקיומה של הפרעה התנהגותית אצל הילד. השילוב של שתי הפרעות אלה הינו קשה ביותר, גם למערכת החינוכית וגם למשפחה. חשוב תחילה להגדיר שאכן אלו הן האבחנות ואז ניתן  לבנות תוכנית התערבות ברורה הכוללת היערכות גם של המשפחה וגם של הצוות החינוכי. ובאם הדבר נדרש, גם טיפול תרופתי". 

הוא מוסיף ומציין כי "לא שמעתי בתוכנית, אפילו ברמז, שיש צורך באבחון ולא שמעתי שמישהו מנסה להגדיר את פרופיל הקשיים של הילדים המשתתפים בתוכנית. הגדרה רפואית מקצועית של הקשיים של הילדים אינו נדון בכלל בתוכנית וישנה נטייה מייד לפנות לחינוך ההורי".

"בתור רופא חשוב לי לומר, לזעוק: כלל ראשון ברפואה- לא לעשות נזק!!! וכדי לוודא זאת,  לא מתערבים ולא מטפלים לפני שעושים אבחון. האבחון צריך להיות עם אוריינטציה רפואית רב תחומית. על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ישנן מספר דיסיפלינות רפואיות היכולות לאבחן הפרעת קשב וריכוז וקשיים נילווים: נוירולוג, פסיכיאטר ורופא להתפתחות הילד.  ואילו כאן, ב"סופר נני" מתערבים ולעיתים באופן גס ביותר, מבלי שעושים אבחון רפואי מקיף".

רפפורט מוסיף ומשגר סדרת שאלות לחלל האוויר בעקבות התכנית: "האם באמת הבעיה של הילדים היא שהם נולדו ללא גבולות וכל מה שצריך זה להציב להם אותם? מהי הסיבה שילד מסוים  צריך גבולות יותר מילד אחר, מדוע ילד מגיע למצב שהוא מעדיף לא לאכול מאשר להכין את שיעורי הבית? מהם הקשיים איתם מתמודד? האם לא ברור לכולם שקשה לו? האם כל הקשיים שלו נובעים מכך שההורים ותרנים מידי? האם ההורים שאנחנו רואים בתוכנית ותרנים יותר מרוב ההורים האחרים? ברור שההורים חייבים להיות חלק מתוכנית ההתערבות אבל קודם כל הם חייבים להבין את הסיבות לקשיים של ילדיהם. סביבה ברורה ועקבית עם חוקים ברורים היא תנאי הכרחי לתהליך ההתערבות, אך הדבר אינו יכול להתקיים בזכות עצמו אלא כחלק מהבנת הקשיים שהילד חווה. תצפית בלבד אינה כלי אבחוני מספק".

ד"ר רפפורט מוסיף כי לדעתו תוכניות כמו "סופר נני" בהן נעשה שימוש  בקשיים של הילדים לצרכי רייטינג, יש בהן סכנה לפגיעה בבריאותו של הילד המשתתף בתוכנית ולכן מחייבות ליווי רפואי מתאים. לזה יש להוסיף את ההשלכות החברתיות החמורות שעלולות לחכות לו יום לאחר שידור התוכנית בקרב חבריו ללימודים ולשכונה".

את טענותיו שכאמור שיגר כתלונה לנציב תלונות הציבור ברשות השנייה שיגר גם לראש המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן. כעת הוא ממתין לתשובות.