שופטי בג"ץ, הנשיאה דורית ביניש, מרים נאור ועוזי פוגלמן דחו את העתירות שהגישו לבג"ץ ארגוני השמאל הקיצוני והפרו-פלסטיני עדאלה, הועד נגד עינויים, רופאים לזכויות אדם ורשת אל-ג'זירה מחד, ואת עתירות פעיל הימין יקותיאל בן יעקב וארגון אלמגור מאידך.
עם היודע דבר תוצאות הפעולה, ייחסו העותרים משמאל למדינה מעשים חמורים ובלתי חוקיים. שופטי בג"ץ ציינו, כי "העתירה ייחסה למדינת ישראל מעשים חמורים ובלתי חוקיים והסעד המבוקש בה היה סעד של הביאס קורפוס לשחרור כל העצורים. ניכר בעתירה שהוגשה בחיפזון, וכי למרות שהעותרים לא ידעו דבר על המתרחש, ללא היסוס מיהרו להטיל דופי חמור ביותר בפעילות כוחות צה"ל, תוך שימוש בלשון חריפה ובוטה שלא היה לה מקום".
למרות זאת, "כיוון שהסעד המבוקש היה שחרור עצורים, לא נדחתה העתירה על הסף באותו שלב, אלא נתבקשה תגובת המדינה עד ליום המחרת".
בעתירות מטעם ארגון "עדאלה" וארגוני זכויות אדם נוספים: העותרים ביקשו לקבל פרטים המתייחסים לעצורים, ביחס לפצועים ומידע על ההרוגים.
בעתירה מטעם רשת הטלויזיה אל ג'זירה: בית המשפט העליון נתבקש לשחרר את העיתונאים שהשתתפו במשט. במהלך הדיון התבב כי העתירה התייתרה, כיוון שהעותרים כבר שוחררו בשלב זה.
בעתירותיהם של יקותיאל בן יעקב, ארגון "שורת הדין" וארגון נפגעי הטרור "אלמגור": בית המשפט העליון נתבקש למנוע שחרורם של משתתפי המשט הזרים שכן אלה דרושים לחקירת פרטי האירוע ולהחלטה בדבר העמדה לדין.
לאחר קיום הדיון בדחיפות קבע הרכב השופטים של בית המשפט העליון כי ההחלטה על שחרורם של העצורים היא החלטה המצויה בתחום שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, וכי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן יש מקום להתערבות של הערכאה השיפוטית.
במקרה הנוכחי, שוכנע בית המשפט אין עילה להתערבות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר ששוכנע שהסעדים העיקריים בחלק מן העתירות התייתרו לאחר שכל העצורים הזרים שוחררו, דחה הרכב שלושת השופטים את העתירות .