דו"ח חדש שהמתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר שווקים קובע כי האקטיביזם המשפטי של בג"ץ עלה למשק הישראלי למעלה מ-14 מיליארד ₪. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם בועז ארד העומד מאחורי המחקר.
בראשית דבריו אומר ארד כי האומדן הזה של ארבע עשר מיליארד שקל הוא אומדן נמוך שכן מכלול פסיקותיו האקטיביסטיות של בג"ץ אמור היה להוביל לנזק של 29 מיליארד שקלים למשק, אך היקף זה נמנע אך ורק משום שהמדינה מתחמקת ממימוש פסיקותיו של בתי המשפט.
דוגמאות שעלו במחקר הם בעיקר ארבע מרכזיות:
ההחלטה סביב כביש 443. נייר העמדה קובע כי "הסטת התנועה מכביש 443 לכביש 1, מאחר שבג"ץ כפה על המערכת הביטחונית והממשלה לפתוח את הכביש לתנועה פלסטינאית, עלולה לגרום לעיכובים בכביש 1 אשר יעלו כ-350 מיליון ש"ח בשנה".
החלטת ביטול הפרטת בית הכלא הפרטי עלתה למדינה לא פחות מתשעה מיליארד שקלים. ארד מציין כי ישראל היא "המדינה הדמוקרטית היחידה במערב בה בית המשפט אסר כל מיקור חוץ והפרטה בנושא הכליאה". לדבריו אפילו העותרים נגד הפרטת בית הכלא לא ייחלו לפסיקה כה מרחיקת לכת וקיוו לפסיקה שתורה על שילובה של המדינה במיזם, אולם בית המשפט הלך עם החלטתו את מירב הצעדים והורה על ביטול המיזם כולו.
כביש 6: הנזק מעיכובים משפטיים בסלילת כביש 6 מגיע ליותר ממיליארד ש"ח.
כמו כן פרשת התערבות בג"ץ בסוגיית המיגון של ישובי עוטף עזה. שם, לדבריו נאלץ משלם המסים הישראלי להקצות כמעט חצי מיליארד ₪.
"בג"ץ נכנס לתחומים שלא מקובל שייכנס", קובע ארד הרואה כמענה יחיד למגמה הזו פעילות מקבילה של הציבור ושל הגורמים הפרלמנטאריים. ובאשר למגננת התקשורת על הבג"צ מוצא ארד עדות מהימים האחרונים לכך שבעוד התקשורת הרשמית מציגה חזית אחידה של כשלון ישראלי מגיעה תקשורת פרטית בדמות פייסוק יוטיוב וכיוצא באלה ומשנה את התמונה. כך לטעמו ניתן לעשות גם בסוגיה זו של ההתנגדות לאקטיביזם השיפוטי, ואם לא ייעשה כן נצטרך להמשיך ולשלם...