שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה יעל וילנר דחתה את עיקרי עתירתה המינהלית של חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ ,המחזיקה מאז קום המדינה בשטח של כ -95 דונם בנמל חיפה, מבלי לשלם מיסי ארנונה, מחמת טעות של העירייה.
בעתירה עתרה תשתיות נפט להורות כי היא אינה חייבת במיסי ארנונה בסכום כולל של כ- 63,000,000 ש"ח לעיריית חיפה. השופטת וילנר קבעה כי מהחוב של 63 מליון ₪ תופחת ריבית ממחצית התקופה נוכח מחדליה של העירייה באיחור כה רב בהוצאת השומה.
כן חוייבה תשתיות נפט לשלם לעירייה הוצאות הליך זה בסכום של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.בפועל, לא שילמה החברה מיסי ארנונה מיום היווסדה ועד שנת 2004 שאז נתגלתה הטעות, והחוב המצטבר עומד על סכום עתק של כ-375,000,000 ₪ (בלא תוספת ריבית).
השופטת קבעה כי העירייה פעלה כדין עת הוציאה שומת ארנונה בהתייחס לתקופת העבר -וכי אין מקום להתערבות בהחלטת ועדת הערר. עוד נקבע כי סירובה של תשתיות נפט לשלם את חובה , מרגע שנתגלתה הטעות, בהתייחס לתקופת שבע השנים, מהווה חוסר תום לב מובהק.
העותרת, תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ , היא חברה ממשלתית אשר מחזיקה בנכסים המצויים בנמל חיפה והמשתרעים על שטח של כ-95 דונם, בשנת 2004, במהלך בדיקה מקיפה שביצעה העירייה לנכסים שבנמל חיפה, גילתה העירייה לתדהמתה כי הנכסים בהם מחזיקה תשתיות נפט עוד משנת 1948, אינם רשומים בפנקסי העירייה, ולפיכך אינם מחויבים כלל במיסי ארנונה.
בעקבות גילוי זה שלחה העירייה, ביום 5.7.04, הודעת שומה למנכ"ל תשתיות נפט. בהודעת השומה ציינה העירייה כי לפנים משורת הדין, היא מחייבת את תשתיות נפט במיסי ארנונה לתקופה שמיום 1.7.97 עד שנת 2004 בלבד ולא מאז 1948. סכום הדרישה בגין תקופה זו (מ-1997-2004) עמד על כ- 63,000,000 ₪ .
בתגובה להודעת השומה, סירבה תשתיות נפט להכיר בכל חוב שהוא קודם למועד משלוח ההודעה ולפיכך, הגישה השגה על הודעת השומה. מנהלת הארנונה דחתה את השגותיה של תשתיות נפט וועדת הערר שליד עירית חיפה , דחתה אף היא את כל טענותיה ומתחה ביקורת נוקבת על תשתיות נפט תוך שהדגישה את הרושם הבלתי אמין שהותירה עדותו של העד המרכזי מטעמה.
בעקבות דחיית הערר על ידי ועדת הערר, הגישה תשתיות נפט עתירה מינהלית וערעור מינהלי המתייחסים שניהם להחלטת ועדת הערר ושאוחדו לעתירה הנדונה.
השופטת וילנר קבעה כי גביית הארנונה איננה רק זכות העומדת לרשות המקומית אלא אף חובה המוטלת עליה. לפיכך, לא רק שאין כל פסול בגבייה רטרואקטיבית של מיסי הארנונה על ידי העירייה, אלא שאלמלא פעלה העירייה לגביית החוב לאחר שנתגלתה הטעות, הייתה התנהגותה עומדת בניגוד לחובות המוטלות על הרשות המקומית, לרבות, החובה לנהוג בשוויון כלפי כל תושביה. זאת ועוד, מחובתה של הרשות המקומית לדאוג לרווחתם של תושביה, בין היתר, על ידי העשרת הקופה הציבורית מכספי המיסים.השופטת הבהירה כי ישום ההלכות המשפטיות על עניין הנדון מוליך למסקנה האחת כי אין כל פסול בגביית מסי הארנונה רטרואקטיבי, שכן הם לא הוטלו באופן רטרואקטיבי. כן ציינה כי התנהגותה של תשתיות נפט מעוררת שאלה נכבדה –האם היה עליה להעמיד את העירייה על טעותה במהלך השנים הרבות בהן נהנתה מפטור מארנונה? שאלה זו נוגעת למערכת היחסים בין חברה ממשלתית ציבורית לבין הרשות המינהלית. השאלה העולה היא האם האזרח, ולא כל שכן, חברה ממשלתית, חבים בחובת הגינות כלפי הרשות המינהלית.
השופטת ציינה כי אומנם היא אינה נדרשת להכרעה בעניין, אך היא נוטה לדעה כי בנסיבות המיוחדות של המקרה שלפנינו, בו לא שילמה תשתיות נפט מיסי ארנונה במשך למעלה מ-60 שנה מחמת טעותה של העירייה, ראוי לקבוע כי חובת ההגינות חייבה את תשתיות נפט להעמיד את העירייה על טעותה.
עוד ציינה השופטת כי אומנם התנהגותה של תשתיות נפט אינה מגעת עד כדי השתמטות ממס (tax evasion), היינו, שימוש באמצעים בלתי חוקיים כדי למנוע את החיוב במס או כדי להפחיתו, אך היא ללא ספק נמנעה מלשלם את המס (tax avoidance) בכך שעצמה עיניה ושתקה במשך שנים כה רבות.
השופטת הוסיפה כי נדמה כי אין צורך להכביר במילים בנוגע לאינטרס הציבורי בגביית המס ומידת הצדק במקרה זה וכי המדובר בחוב של כ- 63 מיליוני ₪, שנגרע מהקופה הציבורית ואמור לשוב אליה.
הפועל היוצא מכל האמור לעיל הוא כי לא נפל כל פגם במשלוח הודעת השומה הראשונה לתשתיות נפט. ההיפך הוא הנכון, משלוח השומה בא לתקן טעות קשה ומשמעותית ביותר של העירייה, בכך שנמנעה במהלך עשרות שנים מלחייב את תשתיות נפט במיסי ארנונה.
עוד קבעה השופטת כי חובתה של תשתיות נפט לשלם את מיסי הארנונה קמה אף מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט החלים גם ביחסים שבין האזרח לרשות המקומית. כאמור, תשתיות נפט התעשרה בסכום של כ-350 מיליוני ש"ח על חשבון הקופה הציבורית, סכום שאמורה הייתה לשלם כמיסי ארנונה לעירייה. מכאן קמה חובת ההשבה, לפחות לגבי התקופה של שבע השנים.
השופטת וילנר דחתה אף את טענותיה של תשתיות נפט בנוגע לסיווג מוטעה של נכסיה על פי צו המיסים של העירייה. לאור כל האמור החליטה השופטת כי יש לדחות את טענות תשתיות נפט בנוגע להחלה רטרואקטיבית של גביית מס; התיישנות; סיווג מוטעה של נכסיה וכן יתר טענותיה בעתירה ובערעור המינהלי .