בעשורים האחרונים הפכה צליית בשר "על האש" למעשה המרכזי של יום העצמאות הישראלי, טקס שבלעדיו החג אינו שלם, ואשר מעבר לו אין בעצם הרבה.
כך, מהווים נתחי הבשר הצלוי פיסות של ישראליות מעובדת ומזוקקת, אשר אזרחיה היהודים של המדינה מפנימים אל גופם ביום שמציין יותר מכל את הזדהותם עם מדינת-הלאום.
אך מהי משמעותו של טקס זה ומה מסמל הבשר "על האש"? בעוד שאנתרופולוגים של אוכל דנים בדרך כלל בבשר צלוי כביטוי קיצוני של כוח, און, עושר ומרחב פיזי, טוען ד"ר ניר אביאלי, בהתבסס על מחקר אותו הוא עורך מדי יום העצמאות מאז שנת 2001, כי המקרה הישראלי הוא מורכב יותר, וכי המנגל הישראלי אינו חיקוי מקומי של ה- BBQ (בר-בי-קיו) האמריקאי, אלא ביטוי של מספר נרטיבים תרבותיים המעצבים את הזהות הישראלית-יהודית-ציונית העכשווית;בראש ובראשונה- הדילמה שבין כוח לחולשה ובין הרצון לשלוט במרחב לבין מציאות הספר הצפוף והמאבק המתמיד על "השטח".
הממצאים המלאים של מחקרו ייחשפו בכנס בינלאומי בנושא: אוכל כוח ומשמעות, שיתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בימים שלישי ורביעי הקרובים ( 15-16 ביוני).
בכנס, אותו מארגן ד"ר אביאלי, ישתתפו למעלה מ- 40 חוקרים מ- 11 מדינות אשר ירצו בין היתר על סוגיות הקשורות באוכל ולאומיות, ייצוגים של אוכל וכוח במדיה ובאמנות, היבטים היסטוריים ופוליטיים של אוכל, אוכל ודת, אוכל ומעמד, אוכל ומגדר.
במהלך הכנס יתקיים פאנל פתוח תחת הכותרת: "ולנו יש פלאפל?" בו שפים ישראלים, מבקרי אוכל ויין ידונו ביחסים שבין כוח ואוכל בישראל. מבין המשתתפים נמצאים: רות סירקיס - מחברת ספרי בישול ומוציאה לאור, דניאל רוגוב - מבקר המזון והיין של עיתון הארץ, מיקה שרון, שפית ממסעדת מיקה ביסטרו, תל-אביב, הילה אלפרט - מבקרת האוכל של עיתון ישראל היום, שמיל הולנדר - ממסעדת שמיל במעבדה, ירושלים, דהאר זידהאני ממסעדת אל-רידא מנצרת ודוחול ספאדי ממסעדת דיאנה, נצרת.