השידור באדיבות אתר yeshiva.org.il
לפני תפילת המנחה שהתקיימה בבית הכנסת 'היכל יעקב' ספד הרב ראובן אלבז לראשון לציון הגאון המקובל הרב מרדכי אליהו בדברים נרגשים. כן הספידוהו הרב דוד חי הכהן, ראש ישיבת 'אורות ישראל' בבת ים, והרב שבתי סבתו ראש ישיבת 'מצפה יריחו'.
אחרי תפילת מנחה עלה להספיד, הרב יצחק גרוסמן רבה של מגדל העמק, ואמר כי פטירתו של הרב אליהו היא כפי שאמרו חז"ל על ר' יוחנן ש"יום זה קשה לישראל כבוא השמש בצהרים" יש צדיקים שמאירים את המזרח את האנשים שצומחים וגודלים, ויש צדיקים שמאירים את המערב האנשים שנמצאים בשקיעה ויש שמש בצהרים שמאירה לכולם כזה היה רבנו. זכיתי להיות קרוב לצדיק ולראות את האור הגנוז והקדוש שהיה בתוכו. ראיתי אותו במסעות לחוץ לארץ, ושם יכולים לראות גדלותו של אדם. שם ראיתי את הפרישות, הקדושה, התמדת התורה, ואיך שהרב קיים 'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". לא עניין אותו לא כסף ולא זהב ולא כבוד רק הקב"ה. היה נושא את משאו של עם ישראל כאשר ישא האומן את היונק, הרגיש על כל אחד ואחד שהוא כמו ילד שלו, ועליו לדאוג לו לטוב ברוחניות ובגשמיות. כשר' אלעזר נכנס לר' יוחנן לבקר אותו כשהיה חולה מספרת הגמרא שראה יופי גדול של ר' יוחנן ובכה על האי שופרא דבלי בארעא, הרב אליהו היה שייך ליופי של ירושלים, יופי של האנשים הצדיקים והקדושים של ירושלים. נולד בירושלים וגדל בה בקדושה אצל אבותיו הקדושים, ועמל בתורה בקדושה.
היה 'אבי אבי רכב ישראל ופרשיו', מצד אחד מנהיג עם ישראל שהנהיג את הכל על פי ההלכה ולא היה מתכופף בפני אף אחד, מצד שני אבי אבי' אבא ואמא מי שזכה להיות קרוב אליו הרגיש את האבהות, היה אכפת לו מכל יהודי, צריך ללמוד מאהבת ישראל של הרב, אין ספרדים ואשכנזים, אין עשירים ועניים כולם שווים. בשנים האחרונות סבל עבור עם ישראל, עלינו ללמוד מדרכיו ללמוד תורה בקדושה, שכל אחד מאתנ ייקח משהו להתחזק מדרכיו של הרב, עוד מצווה עוד הידור של מצווה עוד לימוד תורה לשמה, עוד אהבת ישראל והכל למען עם ישראל.
הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב שלמה עמאר שנשא דברים באזכרה אמר כי המשפט שאומרים 'וי חסרא ארעא דישראל גברא רבה' כאן הוא לא רק מליצה, חסרא ארעא דישראל גברא רבא שהתפלל עליה, כאב את כאבה, זוכרים אנו את התפילות שהתפלל למען ארץ ישראל בירושלים ובחברון. וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'. כולנו בוכים וחשים את החסרון הגדול אך הבכי לא יושלם אם לא נתעורר בהתעוררות אמיתית לכיוון הנכון להתחזק בתורה ובתפילה ובאהבת איש את רעהו, לראות את המאחד והמלכד בינינו לברוח מן המחלוקת, וה' ישים שכינתו בינינו ויטע בינינו אהבה אחווה שלום ורעות.
הרב חיים סויסה רבה של פסגת זאב ומשמשו של הרב ביקש סליחה מהרב על דברים שלא היו כשורה בטיפול במשך שנתיים ימים עלולים לשגיאות ולטיפול לא נכון וכן ביקש סליחה מהציבור אם נהגו לא נכון כשדחו אנשים כדי לשמור על הרב, וכן הודה על התפילות שהיו בכל מקום למען שלומו של הרב. וכן הודה לכל אלו שסייעו בתקופה זו והגיעו יום יום לבית החולים ולצוות המסור של בית החולים בשערי צדק שטיפל ברב במסירות רבה.
הרב דב ליאור רבה של קרית ארבע חברון, ספד לרב אליהו ואמר כשאדם גדול מתעלה לגנזי מרומים, רואים יותר את גודל נשמתו. אנו נמצאים עוד בתוך השבעה, ומי אנו שנקיף את גודל נשמתו של מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל
האסון הזה שפקד את המשפחה, זהו אסון שפקד את כלל ישראל כולו, אבידה זו היא אבידה לכלל ישראל, אישיותו של הרב אליהו מה שאנו זכינו להכיר, עוד מצעירותו היה שקדן ומתמיד בתורה, התמנה לדיין עוד לפני גיל שלושים, דבר שלא היה מצוי ושפט את עם ישראל בצדק וביושר, והיה שותף לקב"ה במעשה בראשית, מי שדן דין אמת לאמיתו שותף לקב"ה במעשה בראשית.
הוא היה לרב ראשי, שאינו מייצג רק סקטור אחד, הוא היה רבן של כל ישראל של כל החוגים אשכנזים תימנים וספרדים, כולם הכירו בגדלותו בתורה, ביושרו, אישיות כזו מרוממת, וראינו בהנהגה שלו במעשים שלו ובדיבורים שלו, אנו בשבת אמורים לקרוא על פטירתו של אהרן הכהן, ומתרגם יונתן '', 'אבד עמוד צלותהון דישראל', משה רבנו היה גדול, אבל בתפילה זה היה כוחו של אהרן, כוחו של כהן, עמוד התווך של התפילה היה אהרן הכהן, לא נגזים אם נאמר שמו"ר ז"ל היה עמוד צלותהון דישראל, כל פעם שהיה צריך לקרוא לעצרת תפילה, בירושלים ובנוה דקלים והוא בעצמו היה עומד ומתפלל, כשהוא עומד ומתפלל תפילתו מבקיעה שחקים תפילתו עולה כלפי שמיא, עמוד התווך של התפילה, ראינו תורה וראינו תפילה שני היסודות האלו הסתופפו אצלו וראינו בכך את גודל נשמתו.
חז"ל אומרים במסכת שקלים אין עושים נפשות לצדיקים דבריהן הן הן זיכרונן, הרצון הפנימי להנציח מישהו, גם אם האדם מסתלק עדיין יש חיים, מתכונת אחרת של חיים, אין עושים נפשות לצדיקים, דבריהם הן הן זיכרונן, מה שאמרו מה שהדגימו מה שלימדו וחינכו, זה יישאר לדורות הבאים. חז"ל אמרו במסכת תענית יעקב אבינו לא מת, והסביר הרשב"א בתשובות שכל הבנים שלו שבטי יה, כל הילדים שלו המשיכו את דרך חינוכו, יש המשך, לפן החינוכי וההדרכתי שלו, כל המסר שהוא הדגים בהיותו בתוכינו, לעניין זה הוא לא מת, אין ספק שהבנים מה שהרב אליהו משאיר, וכל אותם התלמידים, זה ההמשך, המשך תורתו.
לא פחות מכך תחום ההנהגה שלו, הרב ידע בהנהגת ציבור, איך ללכת ואיך לנווט את הספינה בתוך הגלים הסוערים. אדם גדול נפטר, כולם חשים בחסר הזה. "אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטה", יש הבדל בין עולם שהמנהיג שלו נפטר ובין ספינה שאבד הקברניט שלה, למצוא קברניט זה לא כל כך קשה, למצוא מנהיג זה קשה. ספינה שנמצאת בים ואין מי שיודע להנהיג אותה הספינה בסכנה מיידית, קשה מאד למצוא מנהיג כמותו, ועל המקום יש סכנה מיידית. הסתלקותו של מורנו ורבנו, היא כעין הסתלקותו של אברהם אבינו, אנו הציבור התורני שנאבק על ארץ ישראל, קשה לנו למצוא אחד שימלא את מקומו, בחינת אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, ואוי לו לספינה שאבד קברניטה, אמר מה שצריך להגיד ולא חשש מכל בשר ודם, הוא פרסם גילוי דעת דברים שהיו נוגדים את המדיניות החלושה של ממשלות ישראל, הוא הדריך את הציבור בענייני יראת שמים, הדריך שהתורה מעל הכל, אם גוזרים גזירה שהוא נגד תורתנו, יש לזה גדר גזירה, וצריך להיאבק בה תוך כדי מסירות נפש, זה מה שהיה הרב אליהו, זקיפות קומה החוסן הנפשי, ואנו נמצאים במצב ששלומנו ובטחוננו הוא בסכנה. רוצים הרשעים מבחוץ לגזול את ארצנו. ארץ ישראל שייכת רק לעם ישראל, וכל הדרישות שלהם רשעות לשמה להתנכל לעם ישראל והשנאה מעבירה אותם על דעתם. ואומות העולם רודפות את עם ישראל.
יש לנו את המשפחה היקרה הזאת וכל התלמידים, שממשיכים את האי גברא רבה, ובזכות המשכת דרכו של מו"ר, נתחזק ולא נתייאש, כמאמינים בגאולת ישראל אנו יודעים שגם ממצבים קשים אנו נצא, והיות שנקרא לבית דין של מעלה, אין לנו ספק שכפי שהיה בחיותו דואג לכל יהודי לכל איש ולכל אשה להקטין את המתח להוציא אותו ממצוקתו להתפלל על כלל ישראל ועל ארץ ישראל, גם בגנזי מרומים ימשיך להיות מליץ יושר על האלמנה והמשפחה, על עם ישראל ונחלתו, ונשמתו תהא צרורה בצרור החיים.
אחרון הסופדים היה בנו של הרב, רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, שאמר כי מצד אחד הרב היה 'זקן ויושב בישיבה' ומצד שני מדבר עם הצעירים כל אחד כפי עניינו. הרב שמואל אליהו סיפר שכאשר הספיד אביו את הרב עדס חכך בדעתו אם לומר שהייתה לו רוח הקודש מצד אחד זו אמת, ומצד שני בחייו לא העיזו לומר זאת וסיפר שתוך כדי שהוא חוכך בדעתו, בא אליו הרב עדס ואמר לו לומר זאת. אף אנו נאמר על רבנו הייתה לו רוח הקודש! אסור להחסיר מהספדו של חכם, מבהיל לומר זאת, וזה מבהיל שזה היה בתוכינו, בדורנו, וראינו ולא ראינו, ולא שמנו לב, איך לא נהגנו בו כבוד מלכים ויותר.
הוא היה 'רב רבנן' רב של דיינים, היו באים אליו ופתר להם את כל הבעיות הקשות, רבני ערים היו באים אליו פתר להם את הבעיות שלהם, ראשי ישיבות שהיו באים אליו הוא היה הרב שלהם, 'רב רבנן', שלא יהיה חלילה מצב שבו נתעצל בהספדו, ומה שהוא הספיד את הבבא סאלי 'אבי אבי רכב ישראל ופרשיו', המילים האלו נכונות גם לגביו. המילים שלו היו יותר טובים מגדוד של טנקים, כי הכוח שהוא נתן לתלמידים שלו ולעם ישראל היו שווים לעם ישראל, יותר מרכב ופרשים.
הרב שמואל אליהו חתם את דבריו שכמשפחה אנו רוצים להודות למי שהתפלל, ומבקשים מכל אחד ואחד שהרגיש כמו בן, בכל מקום שהוא ובכל קהילה שהיא, בישיבות שיעשו שם אזכרות לרב כאילו בנים שלו, ושם יביאו את הדרך שלו, את אהבת ישראל שלו, את אהבת ד' שלו, את אהבת הארץ שלו, את התפילה שלו, את המאור פנים שלו, את הדרך ארץ שלו, את הקדושה שלו, כל אותם אלפי דברים ששמענו, שכל אחד ייקח משהו, אנו צריכים בחוסר הגדול הזה, שכל אחד ייקח משהו, גם באזכרות לבקש מהקהל שכל אחד ייקח משהו.
ניתן לצפות באתר ישיבה בצילום הלוויה, צילום מלא של האזכרה, שיחות רבנים על הגר"מ אליהו זצ"ל ועוד