5 שנים אחרי: הזלזול נמשך

תמונת מצב אנשי גוש קטיף– חמש שנים מביצוע תוכנית ההתנתקות:

1. יישובי הקבע:

ב-27% מהאתרים (5 נקודות) עדיין לא החלו עבודות התשתית הראשונות (קטיף-אמציה, פלמחים, נווה ים, ניר עקיבא, אריאל). 38% מאתרי הקבע (9 נקודות) בתהליכי בניה שונים (בוסתן הגליל, בת הדר, גולף-אשקלון, בני נצרים, נווה (חלוצית 4), יד בנימין, מבקיעים, ניצן, תלמי יפה) ב-35% אתרים (6 נקודות) התחילו/סיימו תשתיות (בני דקלים, גני טל-חפץ חיים, יסודות, נטע, ניצנים, שומריה) .  

2. משפחתית- קהילתית:  

157 משפחות בלבד נכנסו לביתם החדש ביישובים החדשים (כ-9% ממשפחות גוש קטיף). משפחות רבות נקלעו למשבר כלכלי ולא מסוגלות כרגע לבנות את בית הקבע ללא סיוע במעבר (בינהם קהילת בני המנשה, משפחות צעירים ומשפחות שאיבדו את פרנסתם בעקבות העקירה). קהילות- מעל ל-1400 משפחות (85%) מתושבי הגוש נשארו לגור במסגרת קהילתית ומתגוררים ב-18 אתרים זמניים.  

3. חקלאות

רק כ28% מבעלי האדמות החקלאיות החלו לעבד מחדש קרקע חקלאית.

בגוש קטיף היו כ-380 משקים חקלאיים (מתוכם כ-240 משקים פעילים).  

על מנת לחזור לעבודה יצרנית החקלאים דורשים שינוי חקיקה או לחילופין החלטת ממשלה ב- 4 תחומים: השלמת ערך חממה, השלמת ערך נחלה, פיצוי על אבדן עונות, פנסיה לחקלאים מבוגרים. 

4. עסקים

כ- 50% מבעלי העסקים הקטנים בגוש קטיף חזרו לפעילות. רובם במקום זמני ככלל, העסקים נמצאים היום בכדי מחצית מערכם לפני העקירה שכן שיטת חישוב הפיצוי לעסק מפלה ואינה הוגנת.

בעקבות דו"ח הביניים של ועדת חקירה נחתם הסכם בין נציגי העסקים הקטנים לבין הממשלה בינואר 2010 אך טרם מומש. 

5. תעסוקה

שיעור האבטלה בקרב אוכלוסיית גוש קטיף הינו כ-18% (אחוזים גבוהים באזור ניצן ואשקלון) זאת לעומת 5% אבטלה בגוש קטיף.

נכון להיום, הגוף היחידי שעוסק בנושא זוהי עמותת "תעסוקטיף" שפועלת כגוף פרטי במימון של 50% מההוצאות החל מהשנה האחרונה.

הסיבות העיקריות לקושי במציאת עבודה, היותם של האנשים מעל גיל 50 או בשל הכשרתם המקצועית. בשל אחוז האבטלה הגבוה משפחות רבות משתמשות בכספי הפיצויים לקיום היומיומי במקום לשמור לבניית ביתם. סיכום שהגענו אליו בנושא גמול הפרישה איננו ממומש.