"חומרי גלם" ויזואליים שברשותנו שצולמו במהלך ימי השיט ולאחריו מעידים מספר פעילים על רצונם למות כ"שהידים" חלקם אף נפרדו מבני משפחתם.
המרכז מצא למשל כי ד'א ברכאת, אחת מנוסעות המשט, שהתראיינה לערוץ אלג'זירה ימיים לפני ההשתלטות על הספינה, אמרה "יקרו שני דברים טובים: או שנמות כשהידים או שנגיע לעזה".
כמו כן אחד מאנשי המשט שהתראיין במהלך המסע (אפשר לערוץ טלוויזיה האיראנית) הביע רצונו למות כשהיד. לדבריו, השתתף במשטים קודמים ולא זכה למות בהם כשהיד. במסגרת דבריו הוא נושא מעין צוואה ונפרד מבני משפחתו (צילום מהספינה Mavi Marmara ).
בראיון שהעניק חסין אורוש, מבכירי IHH , וממארגני המשט, מספר ימים לאחר ההשתלטות, אמר כי כל הנוסעים היו מוכנים למות כשהידים שכן מטרת המשט הייתה להגיע לעזה או להיהרג (אלג'זירה, 5 ביוני, 2010).
המרכז מציין כי עדויות נוספות, כולל בראיונות עיתונאים. כך, חברו של עלי ח'דר בנגי, תורכי בן 29 שנהרג על גבי הספינה, סיפר כי עלי רצה להיות שהיד ו"למות שהיד". אשתו סיפרה כי במשך שנים התפלל כי אללה יעניק לו מות קדושים.