תצלומי אוויר שביצע צה"ל ברצועה בחודשים האחרונים, ומידע מודיעיני נוסף, מגלים כי בחודשים האחרונים חלה עלייה ניכרת בשימוש במלט ובבטון ע"י הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה. המלט משמש בעיקר לשיקום ולביצור מתחמים צבאיים, ולבניית מערכים התקפיים והגנתיים חדשים, בין השאר על בסיס לקחי מבצע "עופרת יצוקה".
חלק ניכר מהמערכים הצבאיים נבנים בעומק שטח הרצועה, באזורים רוויי אוכלוסייה אזרחית. זאת במסגרת תורת הלחימה של חמאס, שתקפותה התחזקה על בסיס לקחי מבצע "עופרת יצוקה", הבונה את עיקר תשתיותיה הצבאיות בשטחים צפופי אוכלוסין, תוך עשיית שימוש באזרחים כב"מגן אנושי".
הדבר נעשה למרות שהמלט נכנס לרצועה בטענה שהוא נצרך לשם בניית מבנים חדשים ושיקום מבנים, שניזוקו במהלך מבצע "עופרת יצוקה". ממשל חמאס מקבל לידיו את המלט המגיע לרצועה במסגרת סיוע ארגונים בינלאומיים או שיירות הסיוע הבינלאומיות. החמאס גם עושה שימוש בחומרי בנייה, אשר נותרו בישובים הישראלים, שנחרבו בעקבות ההתנתקות. לשם כך חמאס מפרקת מבנים ישראלים, שהיו מאוכלסים בעבר.
המידע המודיעיני מצביע על כך שחמאס עושה במלט שימוש נרחב לשיקום תשתיות צבאיות, שניזוקו במבצע "עופרת יצוקה", ולבניית תשתיות חדשות. מדובר בהקמת מוצבים, מתחמי אימונים ואתרי אחסון; בהכשרת מנהרות הגנתיות והתקפיות; ובהקמת מתקני שיטור מבוטנים לשיגור רקטות.
לדברי גורמי מודיעין, הדבר נעשה כחלק מאסטרטגיה כוללת הנותנת עדיפות לצרכי שיקום ושדרוג התשתית הצבאית על פני צרכי האוכלוסייה. מידע שפירסם "מרכז המידע למודיעין ולטרור" מגלה כי חמאס פועלת מול הקהילה הבינלאומית להשגת מלט ובמקביל עושה בכך שימוש תעמולתי ע"י העצמת דימוי מצוקת המלט. מסיבה זו הסיוע המגיע לרצועה, כולל במשט האחרון , כלל גם מלט, וארגוני סיוע בינלאומיים כדוגמת Free Gaza מנהלים קמפיין תקשורתי לגיוס כספים לשם רכישת מלט לחמאס.
ח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס הודה בכך במפורש בדבריו בכינוס בדמשק ("כלפי חוץ התמונה הנגלית לעין בעזה הינה דיבורים על פיוס...ובנייה; אולם, התמונה הסמויה מן העין היא , שרוב בכסף והמאמץ מופנים להתנגדות ולהכנות צבאיות...")
מידע שמפרסם "מרכז המידע למודיעין ולטרור" מגלה כי חמאס מצאה למגבלות הטילה ישראל מגבלות על הכנסת המלט לרצועה, פתרונות חלקיים, בעיקר באמצעות "תעשיית ההברחות" וייצור עצמי של מלט ובטון. אולם הם עדיין מוגבלים ביחס לתכנוני חמאס.
בצה"ל מעריכים כי הכנסת כמויות מלט נרחבות לרצועה אכן תסייע לאוכלוסייה. בה בעת חמאס תפעל להסיט כמויות משמעותיות לשימושים צבאיים, תוך ניצול שליטתה ברצועה וחוסר יכולתה של האוכלוסייה האזרחית להשפיע על סדרי העדיפויות של ממשל חמאס.
המלט משמש להקמת תשתיות צבאיות: הקמה ושיפוץ של עשרות רבות של מוצבי קבע, מתחמי אימונים ואתרי אחסון אמצעי לחימה, תוך שימוש בכמויות מלט גדולות.
בנוסף הוא משמש להכשרת מנהרות: בניית תשתית של מנהרות פנימיות, מדופנות בבטון לצרכי מיגון. חמאס מייחסת חשיבות רבה למערך התת-קרקעי שלה המשמש לצרכים הגנתיים והתקפיים כמו צמצום חשיפת פעילי טרור ואמצעי לחימה, ניוד פעילים מאזור לאזור, ביצוע פיגועים ע"י בניית מנהרות משטח הרצועה לשטחי ישראל.
שימוש נוסף הוא הקמת מרחבי שיגור לנשק תלול מסלול (רקטות, מרגמות): מרחבי שיגור אלו מדופנים בבטון. העמדות הנחפרות בהם מקנות יכולת שיגור של רקטות לעבר ישראל "בלחיצת כפתור", ללא נוכחות פעילים בקרבת הרקטות. טקטיקת לחימה זו נועדה לשמור על שרידות מפעילי הרקטות ולאפשר ירי ממושך תוך שימוש קצב אש והספק רקטי אחיד.
מערך ההברחות של חמאס הוא הדרך הנפוצה להכנסת מלט לרצועה. הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז אלדין אלקסאם, מבריחה כמויות גדולות של מלט לצרכיה, באמצעות המנהרות של חמאס בגבול עם מצרים. כך למשל, ב-12 באוקטובר 2009, אותרה הברחה של 30 טון מלט ממנהרה ברפיח לאתר אחסון של חמאס.
בנוסף קיים ייצור עצמי. הזרוע הצבאית של חמאס מייצרת חמרי בניין, בהם גם מלט ובטון, במפעלים שונים ברצועה הפועלים תחת פיקוחה. המלט מיוצר מחומריי גלם מקומיים (כגון אפר פחם וחול ים). חמאס הקימה מפעלים רבים חדשים לשם כך הקשורים באופן מובהק לזרוע הצבאית.