מרגו סטרומזה-אוזן, בתו של "הכנר מאושוויץ", נמנית על מקבלי התואר ד"ר (PHD) בטקס הענקת התארים שיתקיים היום (רביעי) באווניברסיטת בן-גוריון. ד"ר סטרומזה-אוזן, סיימה את התואר בציון "מעולה".
אביה, ד"ר ז'ק סטרומזה, בן ה-97, אשר יגיע לטקס לאוניברסיטה על מנת 'לעשות לה כבוד', הוא ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שידוע בכינויו "הכנר מאושוויץ". כינוי זה ניתן לו בשל העובדה שבניגוד לבני משפחתו האחרים, חייו ניצלו בזכות כישרון הנגינה שלו, אשר הפך אותו לכנר הראשון בתזמורת מחנה ההשמדה, שליוותה בנגינה את האסירים בדרכם אל מחנות העבודה.
ד"ר ז'ק סטרומזה הישיש מירושלים, ניצול שואה שכל בני משפחתו, לרבות הוריו ורעייתו, נהרגו בידי הנאצים, מנגן שנים בכינורו בטקסי זיכרון במחנה הריכוז וגם בארץ. הוא מרטיט לבבות וגורם לשומעיו להזיל דמעה. בעיקר אם הם יודעים כי הוא נמנה עם תזמורת מחנה בירקנאו, שלצלילי המארשים שניגנה יצאו היהודים לעבודה.
עם פרישתו לגמלאות מעבודתו כמהנדס תאורה, קשר סטרומזה קשר אמיץ עם מערכת החינוך; ליווה מסעות של תלמידים למחנות הריכוז וסיפר להם את סיפורו. בשנים האחרונות היה מרצה מבוקש לתולדות יהדות ספרד במסגרת תוכנית הלימודים 'מורשת'.יליד סלוניקי שביוון, בן בכור למורה לעברית וללאדינו. אב לשלושה ובהם פרופ' מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה. סב לשמונה שחלקם מנגנים בכינור.
נושא עבודת הדוקטורט של הבת, מרגו, שנעשתה בהנחייתה של פרופ' קטרין קוג'מן-אפל:"תפילת נשים: דבקות דתית ומגדר בספרי שעות (ספרי תפילה) מצפון צרפת בשנת 1300". במסגרת מחקרה, נסעה מרגו לצרפת ובלטימור על מנת להתחקות אחר חמישה ציורים הקשורים לנושא העבודה."מבחינתי, אבל לא פחות מכך, מבחינת אבי, יש בכך משום סגירת מעגל" אומרת ד"ר מרגו-סטרומזה-אוזן. אביה, אגב, השלים את הדוקטורט שלו בגיל מאוחר יחסית, בהיותו 70, לאחר שפרש לגמלאות.