בימים אלו מתנהל השלב האחרון בגיוס תרומות להקמת מעון לצעירים בעלי צרכים מיוחדים בגוש עציון, ע"מ שיוכלו לתפקד בצורה עצמאית, לרכוש מקצוע וביטחון עצמי.
בקהילת ראש צורים ישוב המונה כ-120 משפחות, שמה לה עמותת סדנת שילוב למטרה, לבנות מרכז שיספק פתרונות עבור אנשים בעלי צרכים מיוחדים בתחומי החינוך, התעסוקה והדיור תוך שילובם המרבי בקהילה הנורמטיבית. הישוב הממוקם בגוש עציון מתמחה ב-12 השנה האחרונות בשילובם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. במשך הקיץ חניכי בני עקיבא בעיר אפרת הסמוכה הם המדריכים בסדנא, ובמהלך כל השנה חניכי הסניף באפרת, מארחים את הילדים באופן קבוע אחת לשבוע.
"הקהילה מאוד פתוחה לשילוב" מספרת ויואן גלזר, יוזמת צליחת הכנרת ההיסטורית ואם לשישה, ביניהם אלחנן (אלחי) בן ה-19 שהתפתחותו השכלית מעוכבת מלידה. "בבית הספר של הישוב - בית ספר 'ראשית', לומדים כ-400 תלמידים בכיתות בנות 25 ילדים, בכל כיתה חמישה ילדים משולבים", מסבירה גלזר. "בסוף כיתה ח' הילדים עם הצרכים מיוחדים ממשיכים לסדנת שילוב בה הם מקבלים כלים שיסייעו להם בהמשך - קשת הצרכים המיוחדים היא רחבה מאוד - מקשיי למידה ועד תסמונת דאון".
סדנת השילוב מאפשרת לנערים להשתלב בחברה על ידי הקניית מיומנויות לחיי היום יום. השילוב בקהילה מחזק את תחושת השייכות, מעודד התחשבות בזולת, ייצר מחויבות חברתית ואחריות להיות חלק פעיל ותורם בה.
"בשנתיים האחרונות, בגילאים 19-21 מתבצעת הכשרה מקצועית לעבודה בקהילה", ממשיכה גלזר לפרוס את המסלול החינוכי. "למשל שתי בנות עם צרכים מיוחדים סיימו הכשרה להיות עוזרות גננות, אז נפתחו במקום שני גנים משולבים כדי לאפשר להם עבודה", היא מתגאה."או צעיר שסיים קורס רכיבה טיפולית ועובד כרגע כמדריך. אנחנו מנסים להביא אותם למיקסום היכולות מבלי להציב גבולות".
בסדנא פועלים כ- 60 חברים ואנשי צוות ובמקום זקוקים למתנדבים המעוניינים לתרום לקהילה. בלב הפרויקט מתנהל הוסטל בו מתגוררים ששה נערים מגיל 21 ומעלה. המקום מהווה בשבילם בית ומאפשר להם לעבוד, ללמוד ולנהל אורח חיים עצמאי תוך כדי לקיחת חלק בחיי הקהילה בראש צורים. מטרת העל היא לגייס מספיק כסף בכדי לפתוח שני הוסטלים נוספים דומים לזה שקיים, קיימת כבר רשימת המתנה של עוד כעשר משפחות, והעלות המוערכת היא כמיליון שקל.
לאחר שחזרה שוב ושוב למעגלים החברתיים המוכרים לה בשאיפה לגייס עוד תרומות, החליטה גלזר לפנות לפתרון יצירתי. "כשחיינית דתיה תמיד רציתי לצלוח את הכנרת ואף פעם לא התאפשר לי", היא מספרת. "אז החלטתי לארגן את צליחת הכנרת כדי לתת לנשים אפשרות להצטרף למשהו מעניין ושונה. כל אישה ששוחה משלמת 350 שקל ומתחייבת לגייס מינימום של 2,000 שקל לתרומות. אלו נשים שכמוני, תמיד חלמו לעשות את זה, ונשלב כולנו יחד פעילות ספורטיבית עם עשייה חברתית".
המשחה הראשון זינק ביום רביעי כבר בשעה שש בבוקר. מדובר בשני מסלולי שחייה אחד לאורך קילומטר וחצי והשני - שלושה וחצי קילומטרים לעומק הכנרת. כ- 75 נשים היו שם, חובבות שחייה, רובן דתיות, שנמנעו בעבר להשתתף בצליחת הכנרת המסורתית שהתקיימה לרוב בשבתות ולקהל מעורב. כאן יש להן הזדמנות לצליחה בתנאים שהולמים את אורח חייהן, ויש להן גם מטרה טובה.
בעוד במקומות אחרים בארץ מתמודדים מוסדות לאנשים עם צרכים מיוחדים לעיתים עם התופעה המכוערת של שכנים ובעלי אינטרסים החוששים שהקרבה לאנשים שונים תוריד את ערך הנדל"ן באיזורם - בקהילה בעין צורים מתארת גלזר מצב הפוך.
"זה מקום משולב בקהילה, הם לא מאיימים עליה והיא תומכת בהם", מוסיפה גלזר, "היום זה הפך להיות מקובל באזור, יש כאן ילדים שבאו בכוונה ללמוד כאן. הורים שרוצים שילדיהם יתחנכו אחרת. יש כאן מסר שמציג איך מתנהלת חברה מתוקנת שמשלבת את כל הצרכים המיוחדים. מסר בינלאומי עם ניסיון מוכח. ככה זה צריך להיות", היא נחרצת.
"שלא יחשבו שעושים חסד לילד עם צרכים מיוחדים, עצם נוכחותו מלמדת הרבה. אני מסתכלת על הבן שלי ורואה: הוא חושב הרבה לפני שהוא מדבר - אז הוא לא משתמש בלשון הרע או במילים גסות, לא פועל מתוך אגו, ויודע להעריך, לפרגן, להודות ולאהוב בצורה אמיתית, הלוואי שהיינו כולנו לומדים מהם".
בקהילת ראש צורים ישוב המונה כ-120 משפחות, שמה לה עמותת סדנת שילוב למטרה, לבנות מרכז שיספק פתרונות עבור אנשים בעלי צרכים מיוחדים בתחומי החינוך, התעסוקה והדיור תוך שילובם המרבי בקהילה הנורמטיבית. הישוב הממוקם בגוש עציון מתמחה ב-12 השנה האחרונות בשילובם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. במשך הקיץ חניכי בני עקיבא בעיר אפרת הסמוכה הם המדריכים בסדנא, ובמהלך כל השנה חניכי הסניף באפרת, מארחים את הילדים באופן קבוע אחת לשבוע.
"הקהילה מאוד פתוחה לשילוב" מספרת ויואן גלזר, יוזמת צליחת הכנרת ההיסטורית ואם לשישה, ביניהם אלחנן (אלחי) בן ה-19 שהתפתחותו השכלית מעוכבת מלידה. "בבית הספר של הישוב - בית ספר 'ראשית', לומדים כ-400 תלמידים בכיתות בנות 25 ילדים, בכל כיתה חמישה ילדים משולבים", מסבירה גלזר. "בסוף כיתה ח' הילדים עם הצרכים מיוחדים ממשיכים לסדנת שילוב בה הם מקבלים כלים שיסייעו להם בהמשך - קשת הצרכים המיוחדים היא רחבה מאוד - מקשיי למידה ועד תסמונת דאון".
סדנת השילוב מאפשרת לנערים להשתלב בחברה על ידי הקניית מיומנויות לחיי היום יום. השילוב בקהילה מחזק את תחושת השייכות, מעודד התחשבות בזולת, ייצר מחויבות חברתית ואחריות להיות חלק פעיל ותורם בה.
"בשנתיים האחרונות, בגילאים 19-21 מתבצעת הכשרה מקצועית לעבודה בקהילה", ממשיכה גלזר לפרוס את המסלול החינוכי. "למשל שתי בנות עם צרכים מיוחדים סיימו הכשרה להיות עוזרות גננות, אז נפתחו במקום שני גנים משולבים כדי לאפשר להם עבודה", היא מתגאה."או צעיר שסיים קורס רכיבה טיפולית ועובד כרגע כמדריך. אנחנו מנסים להביא אותם למיקסום היכולות מבלי להציב גבולות".
בסדנא פועלים כ- 60 חברים ואנשי צוות ובמקום זקוקים למתנדבים המעוניינים לתרום לקהילה. בלב הפרויקט מתנהל הוסטל בו מתגוררים ששה נערים מגיל 21 ומעלה. המקום מהווה בשבילם בית ומאפשר להם לעבוד, ללמוד ולנהל אורח חיים עצמאי תוך כדי לקיחת חלק בחיי הקהילה בראש צורים. מטרת העל היא לגייס מספיק כסף בכדי לפתוח שני הוסטלים נוספים דומים לזה שקיים, קיימת כבר רשימת המתנה של עוד כעשר משפחות, והעלות המוערכת היא כמיליון שקל.
לאחר שחזרה שוב ושוב למעגלים החברתיים המוכרים לה בשאיפה לגייס עוד תרומות, החליטה גלזר לפנות לפתרון יצירתי. "כשחיינית דתיה תמיד רציתי לצלוח את הכנרת ואף פעם לא התאפשר לי", היא מספרת. "אז החלטתי לארגן את צליחת הכנרת כדי לתת לנשים אפשרות להצטרף למשהו מעניין ושונה. כל אישה ששוחה משלמת 350 שקל ומתחייבת לגייס מינימום של 2,000 שקל לתרומות. אלו נשים שכמוני, תמיד חלמו לעשות את זה, ונשלב כולנו יחד פעילות ספורטיבית עם עשייה חברתית".
המשחה הראשון זינק ביום רביעי כבר בשעה שש בבוקר. מדובר בשני מסלולי שחייה אחד לאורך קילומטר וחצי והשני - שלושה וחצי קילומטרים לעומק הכנרת. כ- 75 נשים היו שם, חובבות שחייה, רובן דתיות, שנמנעו בעבר להשתתף בצליחת הכנרת המסורתית שהתקיימה לרוב בשבתות ולקהל מעורב. כאן יש להן הזדמנות לצליחה בתנאים שהולמים את אורח חייהן, ויש להן גם מטרה טובה.
בעוד במקומות אחרים בארץ מתמודדים מוסדות לאנשים עם צרכים מיוחדים לעיתים עם התופעה המכוערת של שכנים ובעלי אינטרסים החוששים שהקרבה לאנשים שונים תוריד את ערך הנדל"ן באיזורם - בקהילה בעין צורים מתארת גלזר מצב הפוך.
"זה מקום משולב בקהילה, הם לא מאיימים עליה והיא תומכת בהם", מוסיפה גלזר, "היום זה הפך להיות מקובל באזור, יש כאן ילדים שבאו בכוונה ללמוד כאן. הורים שרוצים שילדיהם יתחנכו אחרת. יש כאן מסר שמציג איך מתנהלת חברה מתוקנת שמשלבת את כל הצרכים המיוחדים. מסר בינלאומי עם ניסיון מוכח. ככה זה צריך להיות", היא נחרצת.
"שלא יחשבו שעושים חסד לילד עם צרכים מיוחדים, עצם נוכחותו מלמדת הרבה. אני מסתכלת על הבן שלי ורואה: הוא חושב הרבה לפני שהוא מדבר - אז הוא לא משתמש בלשון הרע או במילים גסות, לא פועל מתוך אגו, ויודע להעריך, לפרגן, להודות ולאהוב בצורה אמיתית, הלוואי שהיינו כולנו לומדים מהם".