המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, פינה היום (ראשון) זמן בלוח הזמנים העמוס בלשכתו כדי לקיים מצווה נדירה - טקס מצוות שילוח הקן.

יו"ר ועד עובדי בנק ישראל, דוד ואזנה, מציין כי בשנים האחרונות התקשו עובדי הבנק לקיים מצווה זו מאחר ובאזור מצויים עורבים רבים "החוטפים" את הבצים בטרם קיום המצווה.

על פי ההלכה, אין לקחת את ביצי או אפרוחי הציפור בלא שמבריחים את האם - כלומר, אין לקחת את הציפור וגם את ביציה, או רק את ביציה כשהיא עדיין נוכחת במקום.



 
באתר "ישיבה" מוזכרים שלושה טעמים עיקריים נזכרו למצוות שילוח הקן:



האחד, לחזק בליבנו את מידת הרחמנות, שלא ניטול את האם מעל גוזליה, אלא קודם נשלחנה לחופשי, ורק לאחר שתתרחק מן הקן, ניטול את גוזליה.



הטעם השני, לנטוע בלבנו יחס עמוק של כבוד לשימור החי. היסוד החשוב ביותר לקיום מיני החי שבעולם הוא היכולת שלהם לגדל את הדור הבא. לשם כך ברא הקב"ה כל מין ומין עם תכונות שנועדו להבטיח את קיומו של הדור הבא. בתכונה הטבעית שעל פיה שומרת ציפור האם על גוזליה או ביציה ישנו ביטוי עמוק של דאגה ומסירות לגידול הדורות. ואין ראוי שננצל את תכונתה הטבעית של האם, שהיא מגנה על גוזליה, כדי להצליח לצודה.



על פי הטעמים הללו, אפשר להבין את השכר שהבטיחה התורה למי שמשלח הקן, שנאמר "למען ייטב לך והארכת ימים", שכל הדבק במידותיו של הקב"ה ומרחם על מיני החי, יזכה לחיים טובים וארוכים. ויתר על כן אמרו חז"ל, שבזכות מצווה זו זוכים עקרים להיפקד, שכשם שהם כיבדו את דאגת האם לגוזליה, כך הם יזכו לגדל ילדים.



עוד טעם נזכר בדברי המקובלים והוא נוגע למצבנו הלאומי, שבעת שאנו משלחים את האם מעל בניה, והיא מצטערת על גוזליה ומטפחת בכנפיה, מיד עולה זכרונם של ישראל לפני אביהם שבשמיים, ומתעוררים עליהם רחמים, שמעת שגלתה השכינה וחרב בית המקדש נתונים הבנים בצרה ובשבייה, כיתומים וגלמודים, בלא אם ואב, ובאותה שעה מתעוררים רחמים גדולים על ישראל.