כנס היסוד של מועצת הביטחון לישראל, אשר התקיים הערב (א') בת"א, היווה במה לכמה מהוגי תפיסות הביטחון הלאומי בישראל, אשר יחדיו קיבלו שורת החלטות.
1. לישראל זכות טבעית וצורך מוכח היסטורית ומוכר בינלאומית לגבולות בני הגנה המאפשרים לישראל להגן על עצמה בכוחותיה היא. קו הגבול הביטחוני היחידי ממזרח הוא נהר הירדן. רק ריבונות ישראלית מלאה בבקעת הירדן כולה כאזור ביטחוני הנסמך על הירדן כקו גבול תאפשר מתן ביטחון לישראל. לפיכך, במו"מ עם הרשות הפלסטינית, גם אם יושג הסדר עם פשרה טריטוריאלית יש לעמוד על גבול זה שלא רק יבטיח את צרכי הביטחון של ישראל אלא גם שהסכם השלום העתידי יהיה בר-קיימא.
2. על ישראל לעבור ממדיניות של "ביטחון תלוי הסכמים מדיניים וערבויות דיפלומטיות" למדיניות של "הסכמים מבוססים על מתן ביטחון ע"י כוחות ישראליים המוצבים במרחבים בני הגנה".
3. כיוון שבקעת הירדן היא מרחב בעדיפות בטחונית חיוני, וכיוון שהבשילו בה התנאים לצמיחה כלכלית וחברתית מהירה, היא חייבת מייד עם סיום ה"הקפאה" לקבל קדימות ועדיפות לפיתוח מואץ. לקידום עדיפות לאומית זו יוזמת מועצת הביטחון ישראל , מתחילת יולי 2010 , סיורים מודרכים בבקעת הירדן.
4. כדי להגיע להסדר מוסכם ובר קיימא בתחום הפלסטיני על ישראל ליזום בתיאום עם ארה"ב את שיתופה של ממלכת ירדן במו"מ ובמימושו.
5. מתוך תפישה שלתדמית ישראל תפקיד חשוב בביטחון הלאומי בעת הזו ושההסברה צריכה להיות חלק מובנה מכל אסטרטגיה ישראלית, נרתמת מועצת הביטחון לישראל לקדם החלטות אלה הן בישראל והן בעולם.
שגריר ישראל באו"ם לשעבר, ד"ר דורי גולד, אמר בכנס כי "אני בא מהחזית המדינית. כל פעם שיש לישראל משבר לאומי חמור, כמו פרשת המשט, יש ויכוח איך לשפר את מעמד ישראל. האם צריך להשיג דוברי אנגלית טובים. או האם הבעיה היא בסופו של דבר מדינית. אני פוסל את שתי האופציות".
"מה אני חושב שצריך? אנחנו צריכים מסר. אין לישראל מסר ברור לגבי היעדים שלה. מי שיש לו יעדים מוגדרים מנצח. הפסקנו לדבר על יעדים מוגדרים. אני חושב שהבעיה היא המסר. צריך ליצור דיון ציבורי עמוק יותר. לכן אני מברך את היוזמה של עוזי דיין. אם היו שואלים קודם מה האינטרסים הביטחוניים ורק אחכ שולחים דיפלומטים להגן על היעדים הללו. זה הסדר הנכון", טען גולד.
האלוף (מיל') גיורא איילנד אמר לנוכחים, כי "כשמסתכלים על הסכסוך הישראלי פלשתינאי יש פרדוקס. לכולם חשוב לפתור את הסכסוך, פתרון הסכסוך חשוב לאיזור ואולי לעולם כולו. מצד שני, יש פתרון: 2 מדינות לשתי עמים. אין גוף שלא תומך בו. אין פורום שלא תומך זו. גם הליגה הערבית. הקונספט הוא בקונצנזוס. גם הפתרון לפרטים הוא ידוע. אז מה הבעיה? משום שהפתרון הזה לא רצוי ואולי אפילו לא אפשרי לשני הצדדים. מה שממשלת ישראל יכולה להציע הוא קטן משמעותית ממה שהצד הפלשתיני יסכים לקבל. זה גם נובע מחוסר אמון. וגם שאלה פרקטית אין ביכולתה של מדינת ישראל לפנות 120,000 איש יהודים מביתם".
לדבריו, "האתוס הפלשתינאי לא היה אף פעם להיות מדינה מפוצלת, וזה לא דבר ששווה להם לעשות פשרות עליו. יש להם תחושת קורבנות, רצון מימוש זכות השיבה. הרצון שלא לראות את מדינת ישראל גדול מתחושת הלאומיות שלהם".
"מה עושים? אפשרות אחת לומר אין פתרון. אפשרות שנייה לומר, אין ברירה הפתרון היחידי הוא שתי מדינות לשני עמים. כי מחר יהיה גרוע יותר. אפשרות שלישית, מופז הציע, אי אפשר להגיע להסדר קבע בוא נעשה משהו באמצע.או שנעשה משהו חד צדדי.
הטענה שלי , לא בהכרח. אולי הגיע הזמן לעשות בדיקה של הנחות היסוד. אני אציג 2 פתרונות. פתרונות שיש סיכוי סביר שיקבלו אותם בצד השני. אפשרות אחת, ישראל נדרשת לחזור לקווי 67. אך לא למצב שהיה ב 67. מדינה זו תהיה חלק מהיונייטד סטייט של ירדן. זה נותן לישראל מציאות אחרת. זה לא עם פלשתינאי מסכן, יש את ישראל, ירדן והכל ביניהם. מצד שני, כל הדברים שקשורים להסכמים מול מדינה עם ירדן , הרבה יותר קלים להשגה. הנחת היציבות גם גדולה יותר", הסביר איילנד.
"למה שהפלשתינאים יסכימו? מתוך שיחות עם ירדנים ופלשתינאים שתומכים בזה, גיליתי שהירדנים מבינים שמדינת פלשתינית תיפול בסוף לידי חמאס. ויהיה לה גבול עם ירדן, אזי מדובר בתחילת הנפילה של המשטר הירדני. חשוב לצין כי מבחינת ירדן, העדיפות ראשונה, היא להשאיר את המצב הנוכחי. כי הכי גרוע מדינת חמאס. ומבחינת הפלשתינאים? אם תדבר עם סוחרים החילונים הם בעד. אני מעדיף להיות חלק מירדן מאשר פלשתין , מדינה בהקמה. ובטח לא תחת חמאס, כך שהפתרון הזה אינו בלתי אפשרי", הוא הוסיף.
"פתרון שני, יוצא מנקודת הנחה שאי אפשר לעשות פתרון שתי מדינות לשני עמים . אם תסתכלו באופן רחב. הדבר היחיד שיש לכולם סביבינו בשפע זה מה שחסר לנו. אדמה. האם אפשר לעשות חילופי שטחים מרובעים. גם מירדן ומצרים. וכך לתת לעזה עוד שטח . שטח זה של 600-700 ק"מ. למה שמצריים תסכים? היא תקבל הרבה תמורות", טען איילנד.
לדבריו, "הצגתי את הרעיון הזה במשך ששת השנים האחרונות. לא זוכר אחד שלא חשב שזה פתרון יותר טוב מרעיון שתי מדינות לשני עמים. הפתרון הרגיל של שתי מדינות לא יכול לקרות. פתרונות חלקיים יש להם חסרונות שלהם. השאלה היא מתי יעשו חשיבה מחודשת. החשוב הוא שיהיה מסה גדולה של הגיון בתוכנית ולהציג אותה לשחקן אחר באיזור שיציע אותה לנו ולפלסטינאים".