"אנו חטאים בכך שהחינוך המוכר שאינו רשמי מציע פתרונות יותר טובים מהחינוך הרשמי", אמר יו"ר ועדת החינוך והתרבות זבולון אורלב בדיון על החינוך באופקים הבוקר, "ההורים מצביעים ברגליים. אוכלוסייה מסורתית שבוודאי איננה חרדית בוחרת במוסדות חינוך חרדיים. זה אומר דרשני. אופקים משקפת בעיה ארצית שנובעת מהזנחה וקיצוצים בחינוך הרשמי. בחינוך שאינו רשמי נהנים מיום חינוך ארוך, כיתות קטנות, הסעות וקייטנות, שאין בנמצא בחינוך הרשמי".
"הבן שלי נכנס לכיתה א' לפני שש שנים", אמר ראש הגרעין התורני באופקים, משה אוחיון, "בחרנו בחינוך הרשמי, ומאז אני מרגיש טיפש. לא היה מורה לאנגלית, עד שהביאו מישהי בחצי משרה. אין מתקני ספורט, אין אפילו סל לקלוע אליו, אין ספרייה. שנים נסעתי לספרייה בספיר כדי להחליף ספרים. עכשיו בני עולה לחטיבת ביניים ואני לא בטוח שתהיה לו אפשרות לעשות בגרות במתמטיקה חמש יחידות כי המגמה היחידה שמציעים לו באופקים זו מגמת ספרות".
יגאל צרפתי, מנהל מינהל פיתוח במשרד החינוך אמר שתקציב הפיתוח למבני חינוך באופקים הוא 3 מיליון שקל לשנה זו, סכום שמוקצב לערים שגודלן כפול. הרשות טרם ניצלה חלק מהסכום, ולכן אי אפשר להגדיל את התקציב.
"מבלי לפגוע בחינוך המוכר שאינו רשמי", הדגיש יו"ר הוועדה זבולון אורלב בסכמו את החלטות הוועדה, "בעבר הוחלט לתת למערכת הלא רשמית משאבים שוויוניים מתוך הכרה שהוא נותן מענה לאוכלוסיות שאופיין עולה בקנה אחד עם השקפת בית הספר. המצב כיום אינו כזה. נוצרה תחרות לא הוגנת כשהמוכרים הלא רשמיים מקבלים 100% תקציב מהמדינה ובנוסף הם אינם מנועים מלהקים עמותות שתגייסנה כספים, מה שאי אפשר לעשות בחינוך הרשמי. המדינה חיבת למצוא פיתרון למצב הלא תקין הזה. יש צורך להעמיד משאבים על מנת להעצים את החינוך הרשמי".