
הסופר והעיתונאי סלים פתאל מוציא בימים אלה ספר חדש 'צלם בהיכל האקדמיה הישראלית' שמו (הוצאת ראובן מס), ובו הוא מתעמת חזיתית עם טענותיו של זוכה פרס ישראל פרופ' ששון סומך שבהרצאה באוניברסיטה בארה"ב תיאר את פוגרום ה'פרהוד' בשנת 41' ביהודי בגדד כאירוע בו דווקא ערביי בגדד הם שנהרגו תוך כדי ניסיון להגן על היהודים.
את דבריו פותח פתאל בדברי שבח לפרופ' סומך ומגדיר אותו כחוקר טוב וחד ראיה, אך קובע כי זאת "עד למקרה של פוגרום 41'. שם הוא הלך לאפיקים הזויים שאינם קיימים".
בספרו מספר פתאל על ההרצאה שנישאה על ידי פרופ' סומך, ועל פנייתו אליו לבירור הדברים. בתגובה ניסה סמוך לקבוע כי דבריו שובשו והוצאו מהקשרם בידי עיתונאי שלא הבין אותם כראוי, אולם בדיקה מאוחרת של תמלול הרצאתו העלתה כי הדברים לא שובשו ואכן פרופ' סומך אמר שכמאתיים ערבים עיראקים הם שנהרגו בפרעות ההם.
"אין שחר לזה. כך עולה מכל המחקרים שבוצעו על האירועים גם על ידי חוקרים נוצרים, גם מוסלמים וגם יהודים", אומר פתאל המזכיר כי גם בספרו 'בגדד אתמול' לא העלה סומך עמדות מעין אלו.
"היה לי לא פשוט לכתוב את הספר הזה. הוא היה ידידי מזה למעל משלושים שנה עד שיצא עם השטות הזו, ואני גם שואל מי מכר לו את השטות הזו ולמה הוא החליט לקחת על עצמו להפיץ אותה".
תשובה החלטית לתהייה זו אין לו לפתאל, אם כי הוא מרשה לעצמו להעריך בזהירות שמדובר במגמת הסברה ערבית שתכליתה "לקנות אינטלקטואלים יהודים", כלשונו, כדי שאלה יציגו עמדות התואמות את הנרטיב הערבי. "אני משער שהמנגנון של התעמולה הערבית באירופה מנסה לרכוש אינטלקטואלים יהודים לצידם. הם מארחים אותם כמו מלכים, מזמינים אותם על חשבונם, וזו דרכם לרכך את האינטלגנציה הישראלית..."
פתאל מקפיד להבהיר שמאבקו אינו אישי נגד פרופ' סומך. "הבעיה היא לא רק של סומך. הויכוח הוא לא אישי. לא סומך האיש הוא המטריד אותי אלא סומך הנושא. יש בארץ מקרים דומים כמו במקרה טנטורה שהמציא טדי כץ טבח שלא היה ומקרים אחרים. המזל הוא שבמקרה טדי כץ המפקדים והלוחמים עתרו נגדו ובית המשפט חייב אותו להתנצל. אוניברסיטת חיפה בדקה ופסלה את העבודה שלו, אבל המקרה החמור מכולם הוא המקרה של אילן פפה. זה מקרה שאין לי מילים להגדיר אותו. הוא פעל בשקידה ומתוך חדוות יצירה להחרמה אירופית של האקדמיה הישראלית. נהרי אוניברסיטה קמה על בסיס חופש ביטוי והבעה והנה משם האקדמיה מחרימים. זה ממש חילול ה' ".
לפתאל אין הסבר רציונאלי לתופעת עלילות הדם האקדמיות הללו אלא רק "האמרה הקדומה שהיא אוי הסבר לתופעה – מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".
"לכל חברה יש שוליים. הבעיה היא שהתקשורת נותנת להם במה", הוא אומר וקובע כי לו הייתה מתמודדת קבוצת המחרימים הזו לכנסת לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, אלא שהיא מצויה עמוק בתקשורת ובכוחה להביע את עמדותיה הרבה מעל ומעבר לכוחה האמיתי.
