פינוי גוש קטיף.
פינוי גוש קטיף.צילום: פלאש 90

"הסקר המקיף המתפרסם הבוקר, על ירידה חדה ועמוקה באמון הציבור במערכת המשפט, יזכה מחר למבחן ראשון בעת הדיון בבג"ץ על חוק החנינה לעצורי ההתנתקות", כך אומרת אורית סטרוק, מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע ומיוזמות החוק.



את העתירה נגד החוק הגישו קבוצת מפגיני שמאל-קיצוני משייח ג'ראח, הטוענת לאפליה. ואכן, החוק זכה להתנגדות גורפת של משרד המשפטים והפרקליטות לאורך כל שלבי החקיקה. למרות זאת, בתשובתה לבג"ץ לקראת הדיון מחר, מגינה הפרקליטות על החוק וטוענת בלהט בעדו.

בתגובת המדינה, שאליה צורפו ציטוטים רבים של אנשי ציבור שחלקם התנגדו לחוק, כתבה עו"ד דינה זילבר, הממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי "מהלך ההתנתקות בוצע, ואולם הדי הוויכוח הציבורי לגבי השלכותיו של צעד זה מהדהדים עד היום. חוק החנינה נועד לפתוח דף חדש ביחסי השלטון והמתיישבים". היא סיימה את התגובה בציטוט מתוך דבריו של השופט אדמונד לוי "כי זאת נזכור, אחים אנו וערבים זה לזה, כך בימים הקשים העומדים לפתחנו, וכך יהיה גם בשוך הסערה", כתב לוי. לכך הוסיפה עו"ד זילבר: "לו יהי".



סטרוק מדגישה כי אם מחר יקבל בג"ץ את העתירה, למרות עמדתה הברורה של הכנסת, ואפילו של הפרקליטות שבעבר התנגדה לו – הרי שהוא-עצמו מאשר את ממצאי הסקר, ומסביר מה גורם לציבור למאוס בעמדות בג"ץ.



המחקר המקיף שנחשף הבוקר נערך במשך עשור על ידי הפרופ' אריה רטנר, ראש המרכז לחקר משפט וחברה באוניברסיטת חיפה, והוא חושף שחיקה עמוקה, מתמשכת ויציבה בדימויה של מערכת המשפט בעיני הציבור בישראל. רק 36% מהמגזר היהודי-כללי (שאינם מתנחלים או חרדים) הביעו השנה אמון בבתי המשפט - לעומת 61% בשנת 2000.



על פי תוצאות המחקר, מרבית המדדים משקפים כי מידת האמון של הציבור בכלל גורמי מערכת אכיפת החוק והמשפט ותפישת הציבור את מידת ההוגנות והשוויוניות של גורמים אלה, הולכות ומתקבעות במקום נמוך ביותר.