יו"ר מועצת העיתונות, דליה דורנר, הודיעה לשר המשפטים יעקב נאמן וליוזם חוק "בשורות איוב" (הידוע בכינויו "חוק רונה רמון"), ח"כ שי חרמש, כי בהתאם להוראת וועדת השרים מה-9.5.2010, קיבלה על עצמה המועצה כללים להסדרת נושא יחס והתנהלות התקשורת כלפי משפחות שקיבלו בשורות איוב.
כזכור, ב-9 למאי החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לדחות בשלושה שבועות את ההצבעה על הצעת החוק של ח"כ שי חרמש – "הגנה על מקבלי בשורת איוב"- ולהעביר את העניין לטיפול מועצת העיתונות כדי שתתקין תקנות תוך 3 שבועות.
שבוע לאחר מכן כונסה נשיאות מועצת העיתונות בדחיפות ובה הוחלט להביא בפני מליאת המועצה הצעה לתוספת לתקנון האתיקה, שתתן מענה לסוגיה מבלי להידרש לחקיקה. לאחר כחודש כונסה מליאת מועצת העיתונות ואישרה פה אחד את התוספת של שלושה סעיפי משנה לסעיף 9 ("קורבנות") של תקנון האתיקה של המועצה, כאשר התקנות שאושרו תואמות לחלוטין לעקרונות הצעת החוק:
ג. (תיקון 15.6.10) לא יפנה עיתונאי בדברים אל בני המשפחה הקרובה של אדם שנספה או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, לפני שווידא שהידיעה על מותו או פגיעתו של אותו אדם הובאה לידיעת בני משפחתו הקרובה מפי גורם מוסמך.
ד. (תיקון 15.6.10) לא יתקרב עיתונאי למקום הימצאם של בני המשפחה הקרובה של אדם שנספה או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, לפני שווידא שהידיעה על מותו או פגיעתו של אותו אדם הובאה לידיעת בני משפחתו הקרובה מפי גורם מוסמך.
ה. (תיקון 15.6.10) לא יפרסם עיתון תמונות של בני משפחתו הקרובה של אדם שנספה או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, שצולמו ב-24 השעות הראשונות לאחר שנודע להם על האסון, אלא בהסכמת המצולמים.
במכתבה לשר המשפטים התבטאה דורנר, "הרשה לי להביע את שמחתי על שהצלחנו לפתור סוגיה הנוגעת לחופש העיתונות בישראל באמצעות הסדרה עצמית וללא צורך בחקיקה"
יוזם החוק, ח"כ שי חרמש (קדימה), הביע את שביעות רצונות מהפתרון שהתקבל "אני מברך על ההישג. חקיקה אינה מטרה אלא אמצעי. מטרתי בהצעת חוק זו הייתה להשיג מצב בו אמצעי התקשורת ישנו את דרכם ויחזרו להתנהלות שפויה ואנושית מול המשפחות השכולות. נוסח ההסכמות של מועצת העיתונות תואם את הצעת החוק, ונותן מענה מלא למטרה לשמה יזמתי אותו.
אין לי אלא לקוות כי כל אמצעי התקשורת יכבדו את הכללים החדשים, וכי אף משפחה נוספת בישראל לא תצטרך לחוות חדירה פולשנית וכפויה לפרטיותה בשעת המצוקה הקשה מכל".
כזכור, ב-9 למאי החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לדחות בשלושה שבועות את ההצבעה על הצעת החוק של ח"כ שי חרמש – "הגנה על מקבלי בשורת איוב"- ולהעביר את העניין לטיפול מועצת העיתונות כדי שתתקין תקנות תוך 3 שבועות.
שבוע לאחר מכן כונסה נשיאות מועצת העיתונות בדחיפות ובה הוחלט להביא בפני מליאת המועצה הצעה לתוספת לתקנון האתיקה, שתתן מענה לסוגיה מבלי להידרש לחקיקה. לאחר כחודש כונסה מליאת מועצת העיתונות ואישרה פה אחד את התוספת של שלושה סעיפי משנה לסעיף 9 ("קורבנות") של תקנון האתיקה של המועצה, כאשר התקנות שאושרו תואמות לחלוטין לעקרונות הצעת החוק:
ג. (תיקון 15.6.10) לא יפנה עיתונאי בדברים אל בני המשפחה הקרובה של אדם שנספה או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, לפני שווידא שהידיעה על מותו או פגיעתו של אותו אדם הובאה לידיעת בני משפחתו הקרובה מפי גורם מוסמך.
ד. (תיקון 15.6.10) לא יתקרב עיתונאי למקום הימצאם של בני המשפחה הקרובה של אדם שנספה או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, לפני שווידא שהידיעה על מותו או פגיעתו של אותו אדם הובאה לידיעת בני משפחתו הקרובה מפי גורם מוסמך.
ה. (תיקון 15.6.10) לא יפרסם עיתון תמונות של בני משפחתו הקרובה של אדם שנספה או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, שצולמו ב-24 השעות הראשונות לאחר שנודע להם על האסון, אלא בהסכמת המצולמים.
במכתבה לשר המשפטים התבטאה דורנר, "הרשה לי להביע את שמחתי על שהצלחנו לפתור סוגיה הנוגעת לחופש העיתונות בישראל באמצעות הסדרה עצמית וללא צורך בחקיקה"
יוזם החוק, ח"כ שי חרמש (קדימה), הביע את שביעות רצונות מהפתרון שהתקבל "אני מברך על ההישג. חקיקה אינה מטרה אלא אמצעי. מטרתי בהצעת חוק זו הייתה להשיג מצב בו אמצעי התקשורת ישנו את דרכם ויחזרו להתנהלות שפויה ואנושית מול המשפחות השכולות. נוסח ההסכמות של מועצת העיתונות תואם את הצעת החוק, ונותן מענה מלא למטרה לשמה יזמתי אותו.
אין לי אלא לקוות כי כל אמצעי התקשורת יכבדו את הכללים החדשים, וכי אף משפחה נוספת בישראל לא תצטרך לחוות חדירה פולשנית וכפויה לפרטיותה בשעת המצוקה הקשה מכל".