באולם היכל התרבות בבאר שבע נערכה הערב (חמישי) עצרת לזכרו של הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל.
העצרת עמדה בסימן "ויבכו את אהרון 30 יום כל בית ישראל מספד גדול אבל רבים עשו לך". מאות גברים ונשים גדשו את האולם, ביניהם היו אף שהגיעו מישובים מרוחקים בנגב. את השורות הקדמיות תפסו שורת רבנים בהם רבה הראשי של באר שבע הרב יהודה דרעי, בנו של הרב רבה של צפת הרב שמואל אליהו, מזכירו האישי ראש ישיבת בית המאירי, הרב שמואל זעפרני, מנהל בתי הדין הרבניים ומזכירו לשעבר הרב אלי בן דהן, הרב איגרא, אב בית הדין בבאר שבע, רבני שכונות, אבי וורצמן סגן ראש העיר ולשעבר מנכ"ל בית מוריה ואישים נוספים. האירוע נערך בהנחיית ר' יעקב פתחי.
את העצרת פתח רבה הראשי של ב"ש הרב יהודה דרעי שהעלה קווים לדמותו הצנועה, הענווה והמיוחדת והזכיר את הספדו של גדול הדור הלל הזקן אשר בא לידי ביטוי בארבע מילים "הי חסיד הי ענו". הרב דרעי הזכיר כי הכיר את הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל משהיה עדיין ילד: "לראות את הרב בגדולתו המופלגת עם הגלימה המיוחדת ופניו הזורחים היה דבר מיוחד".
הרב אלי בן דהן, מנהל בתי הדין ומקורבו של הרב אליהו אשר שימש כמזכירו האישי בעת שכיהן כרב הראשי לישראל, גילה לקהל כי "בגיל 27 התמנה הרב אליהו להיות הדיין בבית הדין בב"ש, לכל הדעות הצעיר ביותר שהתמנה אי פעם. עפ"י החוק חל איסור להתמנות לדיין מתחת לגיל 30 אולם בהוראה של מוריו ורבותיו הוא נכנס לתפקיד למרות גילו הצעיר.
עוד סיפר הרב בן דהאן שבתחילת כהונתו בבית הדין בבאר-שבע הרב אליהו שם לב לתופעה בולטת, שכאשר בני זוג תושבי הדרום מגיעים להסכם גירושין מורים להם מאוחר יותר לנסוע לרחובות בכדי לקבל את הגט זאת מאחר שבאותה עת ב"ש לא קיבלה היתר לבצע זאת. כמובן הזוגות למיניהם קיבלו זאת בתרעומת ובצדק כי לפני 50 שנה להרחיק לכת עד רחובות ארכה הנסיעה כמה שעות. הרב אליהו לא השלים עם זה ומתוך דאגתו לציבור הוא לקח על עצמו את הנושא ונועץ עם גדולי הדור וזכה להיות הראשון שהתחיל לסדר גיטין בעיר באר-שבע".
עוד סיפר הרב בן דהן עד כמה אישיותו של הרב אליהו הייתה מיוחדת, "בעת היותו הרב הראשי הוא היה מקבל בלשכתו בהיכל שלמה תלמידים מכל הארץ אשר היו מגיעים לחגיגת הסידור או החומש. הוא היה עומד בסבלנות רבה ומחלק לכל ילד ומברכו. בוקר אחד הגיע דוד לוי, סגן ראש הממשלה, אשר רצה להתייעץ עם הרב על נושא כלשהו. הרב ביקש ממני להכניס אותו והסברתי לסגן ראש הממשלה שכרגע ממתינים לי תלמידים לטקס והוא נלווה אלי ובסבלנות המתין עד לסיום אחרון הילדים שקיבל את הסידור ואת הברכה. מאוחר יותר פניתי לרב אליהו", מספר דהאן, "ושאלתי אותו מדוע נהגת כך ונתת לסגן רה"מ להמתין, הוא השיב "אינני יודע אם ברחבי הממשלה ישמעו מה שאני מייעץ לסגן רה"מ, אולם התלמידים בודאי לא ישכחו חוויה זו כל חייהם ועל כן, הם קודמים" .
אבי וורצמן סגן ראש עיריית ב"ש מסר לערוץ 7 : "באר שבע גאה בעצרת זו. הרב הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה קשור בקשר הדוק עם הרבה מתושבי העיר איש מאיר פנים, אדם גדול בתורה ובהליכות החיים. הוא ידע לחבר את כולם ולתת לכל אחד הרגשה שהוא הכי רצוי והאיש הכי חשוב בעולם כשהוא יושב אצלו. היתה לי הזכות להיות אצלו מספר פעמים ולארח אותו בב"ש בשלבים הראשוניים של בית מוריה. אני זוכר שליווה אותנו ונתן לנו את ברכת הדרך להרבות תורה, הוא יחסר לנו מאוד מאוד" .
הרב שמואל אליהו, בנו של הרב, דיבר על המיוחדות שבאביו שאצלו הייתה 'תורת ה' תמימה משיבת נפש' כל חלקי התורה, פנימיות הקבלה והלכה, אצל יהושע הוזכר שלא הוספד כראוי, והסיבה היא שלא הבינו שדמותו מקיפה את הכל והספידו אותו על חלקים מסוימים מאישיותו, מיהושע התורה עברה לזקנים, כל אחד לקח חלק, אלו רק תורה, ואלו רק ארץ ישראל, ואלו רק הלכה, ואלו רק חסידות, אך לא ראו את התורה כולה בחטיבה אחת. היה 'תורת ה' תמימה משיבת נפש' כל פרט בהלכה, כל סעיף בשולחן ערוך, כל סעיף קטן, גם בבדיחות שלו היה מכניס הלכות, בארוחה, הלכה, בדרך, הלכה, בלי להרגיש בכלל, "ושיננתם לבניך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". חיבת המצוות, היה מספר על הבבא סאלי שהתכונן לשבת מוקדם, והוא עצמו היה עושה כך, מהבוקר היה מטיב את הנרות, והיו דולקים עד זמן מנחה של שבת..
מאור פניו הביא לשלום, פעם אחת בראשית כניסתו לבית הדין בבאר שבע, פרץ סכסוך בין חמולות הבדואים, בן של השייח הגדול ביזה שייחים אחרים, והייתה מהומה, באו לבית הדין השרעי ולא מצאו דיין מוסכם, באותו זמן עבר שם הרב אליהו לבית הדין הרבני שהיה בסמוך, ראה חתיכת לחם זרוקה הרים אותה כדרכו נישק אותה עטפה בנייר, והניח בפח. ראו אותו השייחים ובקשו שיהיה הבורר ביניהם. תחילה סירב, אך הם התעקשו, ואכן יישב אתם והרגיע את הרוחות, והביא לשלום ביניהם. מאז כל פעם שהיו רואים אותו ברחוב היו קדים לו בכבוד. זוהי 'חכמתכם ובינתכם לעיני העמים".
תמיד סיפר על פטירת צדיקים, מה אמרו ברגע האחרון, אצל אחד אמרו 'לך אלי תשוקתי', אצל אחרים אמרו 'שיר השירים' וחשבתי כיצד יהיה אצלו, וכשנפטר אמר 'שמע ישראל', וחשבתי שזה התאים לו, שמסר נפשו על עם ישראל, על הפצת התורה, כבר בגיל 21 היה הולך להפיץ תורה במחנות העולים ואז יכלו לחטוף מכות, אך מסר נפשו על קידוש ה', ידע שזו הדרך שמצילה את עם ישראל ומקדמת אותו לגאולה. לא זוכר שראיתי אותו אי פעם שהוא לא לומד.
שכל אחד ייקח משהו להתחזק ממידותיו של הרב: לא לכעוס, להאיר פנים, הטבת הנרות, לכבד את האשה, דף יומי, לראות טוב בכל יהודי, להקפיד בכל מצווה, ונזכה ל'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".
בכנס נערך טקס קריאת שם לתלמוד תורה אחר הצהרים של הילדים בבית מוריה בשם 'תנא דבי אליהו' על שם הרב אליהו זצ"ל, הרב שמעון כהן ראש מוסדות 'בית מוריה' אמר כי המטרה היא שבכל הארץ יוקמו תלמודי תורה כאלו על שם רבנו זצ"ל, וביום השנה יתכנסו כל אלפי הילדים יחד לזיכרו של הרב אליהו.
הרב אליעזר איגרא, אב בית הדין בבאר שבע, אמר כי מספרים הרבה מופתים על הרב אליהו, אך המופת הגדול ביותר הוא אחדות ישראל שסימל, אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, כולם באו להתייעץ עמו ולשאול אותו שאלות. אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, כי תורת אמת הייתה בפיהו בשלום ובמישור הלך ורבים השיב מעוון". זה היה הרב אליהו.
הרב צבי קוסטינר, ראש ישיבת 'מצפה רמון' אמר כי הרב אליהו היה מגדולי הדור מצעירותו עד זקנותו, היינו באים לשאול אותו שאלות, ולעיתים תוך כדי היו מגיעים אליו מקרים של פיקוח נפש, הוא היה אומר, אני הולך וחוזר, ולאחר זמן מה שחזר, היה מיד באותה סוגיה בש"ך ובט"ז כאילו לא הפסיק כלל. קדושה, היה אומר שבני תורה צריכים להחמיר בקדושת האכילה, לא היה אוכל גבינת נכרים, וכשלא היה בארץ גבינה כזו, הרבנית הייתה מכינה גבינה מיוחדת. הקפיד על כל תג ותג בתורה ובמצוות.
כשנפטר הרב עזרא עטייה הקפיד שיכתבו עליו 'רב רבנן' כזה הוא היה, אמנם היה דיין ורב ראשי, לא ראש ישיבה, אבל מאות רבנים ודיינים גידל כתלמידים, לימד אותנו גידל אותנו בתורה, הכל פעל ועשה כדי להעביר את התורה מדור לדור.
פעם זרקו חיטים בחתונה וזה היה סמוך לפסח, וקצת נפל על כובעו, מיד הסיר את המגבעת וניער את החיטים שחלילה וחס לא יישאר מזה לפסח. אמר שקבלה בידו מהבבא סאלי, שאסור לקלל שום יהודי, רק לברך. וגם אנשים שעשו לו צרות, כשבאו לבקש ברכה, בירך.
הרב שמואל זעפרני מזכירו האישי של הרב, סיפר על מידותיו המיוחדות של הרב, כיצד היה ממש מוסר עצמו למען הציבור, לא פסיק פומיה מגירסא, היה כפוף ועמל בתורה, ומתוך כך זכה לשנות סדרי בראשית. כשבא לחו"ל תמיד הציעו לו לבקר במפלי הניאגרה, לעלות ביאכטה, אך הרב תמיד שלח את הרבנית, שלח אותנו, והוא עצמו נשאר ללמוד עם הספרים. לא הסכים בשום אופן לקבל כסף, עשיר אחד מצרפת נתן לו סכום גדול של כסף, אמר זה לא בשביל הרב, רק כדי שהרב יחלק, אך הרב סירב והחזיר לו הצ'ק. ענוותנותו, למרות שלפי הכללים היה מגיע לו לשבת בראש הרכב בית הדין, כשהגיע הרב שפירא, לא הסכים, ובסוף עשו פשרה שפעם אחת הרב שפירא ופעם אחת הרב, הרב זעפרני סיפר סיפורים מיוחדים מראשית כהונתו כדיין בבאר שבע, איך הציל אשה מעגינותה, ואיך היה פועל למען שלום בית בין איש לאשתו. כשהיה יושב באוטובוס היה מתפלל שאשה לא תשב לידו, פעם אחת עלה לאוטובוס, והסיט ראשו לחלון שיוכל ללמוד, ועלתה לאוטובוס אשה והתיישבה לידו, אחרי כמה תחנות, הוא מקבל מכה מאותה אשה, שאומרת לו 'הגענו', התברר שזו הייתה אשתו..
אין אפשרות למלא את החלל הגדול שנוצר, אך עם כל אחד ייקח חלק קטן ממה שהוא יכול למלא, יהיה בכך המשכיות לתורתו, ותורתו תמשיך לחיות בתוכינו.
בסוף האירוע דיבר הרב עדס, שאמר כי עת הספד היא לעורר את הציבור להתחזק בדרכי הנשמה, ועלינו להתחזק ללכת בדרכיו הקדושים של הרב אליהו, ובפרט בחמישה דברים א. תורה, התמדת התורה ועמל התורה. ב. תפילה, שכל כך היה מיוחד בתפילתו, גם בתפילה האישית, וגם לעורר לתפילת הציבור, כמה פעמים בעת צרה כינס את הציבור לתפילה. ג. קדושה, הספר שהכי השקיע בו היה 'דרכי טהרה' למען קדושת הבית היהודי, וכן נהג בקדושה. ד. הפצת התורה ברבים, וזיכוי הרבים, כמה היה עמל בכך. ה. טוב הלב של הרב, שכל אחד שבא אליו, נהיה חשוב.