הוועדה לבחינת הרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי במשפט פלילי הגישה בחודש שעבר לשר המשפטים את המלצותיה, לפיהם המצב הקיים בשתי סוגיות אלו ישאר על כנו, אולם יחולו שינויים בפרטים.
הוועדה מונתה לדון בשתי סוגיות עיקריות בעקבות פרשיית הרשעת סלימאן אל-עביד ברצח חנית קיקוס. הראשונה היא האם להשאיר את הכלל לפיו הרשעה פלילית תתקבל גם אם ישנה דעת מיעוט מזכה, או שמא הרשעה כזו תתקבל רק פה אחד. סוגיה שניה היא האם יש להרשות למדינה לערער על זיכוי נאשם במשפט פלילי.
הועדה הגיעה לכלל מסקנה כי כלל הכרעה של דעת רוב עולה בקנה אחד עם עיקרון היסוד לפיו יש להרשיע נאשם רק אם הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר, ואינו סותר אותו. על-כן, ממליצה הועדה להותיר את כלל ההכרעה של דעת רוב לצורך הרשעה בפלילים.
עם זאת, הוועדה מעלה מספר המלצות לעניין הערעור על הרשעה בדעת רוב, אשר יבטיחו כי עניינו של הנאשם שהורשע בדעת רוב יזכה לבחינה יסודית ומעמיקה על-ידי ערכאה נוספת.
בין השאר ממליצה הועדה, כי ערעור על הרשעה בדעת רוב יהיה ערעור בזכות, במסגרת ערעור על הרשעה בדעת רוב, ידון בית המשפט שלערעור מחדש – "de novo" – בכל נושא הערעור, דהיינו בממצאים משפטיים ובממצאים עובדתיים, לרבות ממצאי מהימנות, ורשאי הוא להסיק מסקנות שונות מאלו שהסיקה הערכאה דלמטה, כשם שניתן לעשות ביחס לממצאים משפטיים.
בנוסף ממליצה הוועדה, כי עצם קיומה של דעת מיעוט יהווה שיקול, במסגרת השיקולים שישקול נשיא בית המשפט, לקיים את הדיון בערעור בפני הרכב מורחב של שופטים. קיומה של דעת מיעוט מזכה בהחלטה בערעור, בין אם הערעור התקיים בהרכב רגיל או מורחב, תהווה עילה לבקשה של דיון נוסף.
בסוגייה השנייה ממליצה הוועדה, להשאיר על כנו את המצב המשפטי הקיים ולא לשלול מהמדינה את הזכות לערער על זיכוי. עם זאת, נוכח מכלול השיקולים שהובאו בפני הועדה, הועדה ממליצה בפני פרקליט המדינה לקבוע בהנחיה פנימית, שהחלטה בדבר ערעור על זיכוי תתקבל רק במקרים חריגים ובאישור דרג בכיר בפרקליטות.