יו"ר העבודה, שר הביטחון אהוד ברק, אמר בצהרים (שני)בפתח ישיבת סיעת העבודה השבועית כי פעולה נחרצת של ישראל על מנת לשחרר את ישראל מהצור המדיני אליו נקלעה.
"ביליתי בשבוע האחרון בארה"ב בשיחות מדיניות וביטחוניות. פגשתי את מזכ"ל האום, מזכיר ההגנה, מזכירת המדינה, את אנשי המודיעין, ראש המועצה לביטחון לאומי, את סגן הנשיא, את הרמטכ"ל, והופעתי גם בישיבה סגורה של הוועדה לשירותים חשאים של הסנאט, לשיחה חופשית גם בנושא אירן".
"בנושא הביטחוני יש שיתוף פעולה הדוק ואינטימי מאוד עם ארה"ב. בצד המדיני יש גם שם המתנה לצעדים הבאים", הסביר ברק, "אנו עוסקים בצורה אינטנסיבית בכך. אין לנו צורך בהמרצות מבפנים ומבחוץ לקידום התהליך המדיני. מסקנתי היא שרק יחסים הדוקים עם ארה"ב שמבוססים על אופק מדיני מוסכם יבטיחו לטווח ארוך את האינטרסים הביטחוניים של ישראל ואת היחסים הביטחוניים המיוחדים עם ארה"ב".
עוד אמר כי "תנופה מדינית הכרחית ואפשרית, נצטרך לבחון אם היא אפשרית גם במתכונת הנוכחית או שהיא תצריך הרחבתה. אך רק פעולה נחרצת של ישראל לפריצת הדשדוש תוכל לשחרר את ישראל מהמצור המדיני שהיא הולכת ונכנסת אליו בחודשים האחרונים כפי שבא לידי ביטוי בתגובה למשט. ישראל שמניחה תוכנית מדינית אסרטיבית תתקבל אחרת בכל פורום בינלאומי ויתרחב מאוד מרחב הפעולה שלה בנושאים ביטחוניים".
"ממשלה שתניע תוכנית מדינית תקבל רוח גבית מכל שכבות הציבור בלי קשר לאופן הצבעתם בבחירות, למעט מהשוליים הקיצוניים של הקשת הפוליטית של שני הצדדים. יש מקום לחזור ולומר לעצמנו ולציבור – זאת עמדתנו. לא צריך לומר יותר מזה אין טעם לנקוב בתאריכים ולא בצורת אולטימאטומים של חבר כזה או אחר בתוכנו", הוסיף.
בשלב זה ניתן היה להבחין במתיחות הקיימת בסיעה, בעיקר בקרב "חברי הכנסת המורדים", באשר להימצאות העבודה בממשלה. חבר הכנסת עמיר פרץ התעקש ושאל: "מה התאריך של ההכרעה?". ברגע שברק סירב להשיב, ח"כ דניאל בן סימון הפטיר: "פשוט בדיחה".
ברק המשיך ואמר כי, "לוחות הזמנים ידועים וברורים. כולם יודעים מה קורה בסוף ספטמבר. כולם יודעים מה קורה בראשית נובמבר. כולם יודעים שמתחלפת שנה בעוד חצי שנה ונפתח פרק חדש. ברור שאנחנו לפני שבועות וחודשים שהם בהחלט חשובים".
ברק התייחס לעניין שליט ואמר, "מחובתנו לפעול בכל מהלך כדי להביאו חזרה. הרבה זמן לדאבוני לא הצלחנו. נקודת הזמן הרגישה הזאת לא נכון שאומר יותר מהדברים הללו. יש צד שני ויש משא ומתן שצריך להבשיל כדי ליצור אפשרות של ביצוע ההחזרה שלו ויש אפיקים אחרים של פעולה".
על התקציב אמר, "מערכת הביטחון אין לה שום דרישות תקציביות מפליגות חדשות. היא עומדת יישום המתווה של ועדת ברודט כפי שסוכם כדי להתאים בראיה עמוקה רב שנתית את תקציב הביטחון לתקציב המדינה ולצרכי הביטחון. לא מדובר בתקציב של קבוצת אנשים או משרד. זה תקציב המבטיח את יכולת הקיום שלה, העליונות שלה ויכולת הכרעה לעת מבחן. ובמציאות הזאת, תקציב הביטחון הזה נדרש והכרחי. במתווה של ועדת ברודט צריך לעמוד באופן ריאלי כפי שסוכם בממשלה הקודמת והוסכם גם בהסכם הקואליציוני".