על שולחן הכנסת הניח חבר הכנסת זבולון אורלב הצעת חוק ולפי נפגע לשון הרע ברשת האינטרנט יוכל לחייב את ספק האינטרנט לחשוף את זהות מפיץ המידע.
בהסברו להצעה אומר אורלב: "נוצר מצב אבסורדי, שאפשר לכתוב על אדם דברים איומים בלא שתהא לו אפשרות לדעת מי מתנכל לו ונגד מי להגיש תביעה. לאחרונה קבע בית המשפט העליון שעל פי החוק היום אין אפשרות לחייב את ספקיות האינטרנט לחשוף את זהותו של מוציא לשון הרע. לא ייתכן שמפיץ דברי לשון הרע יוכל להסתתר תחת אנונימיות מוחלטת ולירות לכל הכיוונים מבלי שלנפגע תהיה יכולת לתבוע אותו".
"ביקורת היא דבר חשוב ואסור לחסום אותה", אומר אורלב ביומן ערוץ 7 אך מיד מוסיף כי גולשים רבים מוצאים במעטה האנונימיות האינטרנטית הגנה המאפשרת חיסולי חשבונות, הפצת עליות ושמועות מרושעות, ומנגד אין אפשרות חוקית לתבוע אותם. "את זה צריך להפסיק".
על פי הצעת החוק, רשאי יהיה מי שיראה עצמו כנפגע לשון הרע ברשת האינטרנט, לחייב את ספק האינטרנט לחשוף את זהות מפיץ המידע. מי שרואה עצמו כנפגע יצטרך לפנות לבית המשפט, וזה, לאחר שישתכנע כי המידע שפורסם מהווה לשון הרע, יקבל מספק האינטרנט את פרטי מפיץ המידע ויבחן לאורם את סיכויי זכייתו של הנפגע בתביעה עתידית שתוגש כנגד מפיץ המידע. מנגנון זה מאפשר להימנע מחשיפת מידע שלא יוכל להועיל בתביעה עתידית.
בלשכת אורלב מדגישים, כי "על מנת להגן על חופש הביטוי הצעת החוק מכירה בסכנה האפשרית של ניצול המנגנון החדש לצרכים לא ראויים ועל כן מותיר הוא בידי בית המשפט שיקול דעת מסוים. החוק קובע כי בית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים שירשמו לדחות את בקשתו של הנפגע. דוגמא לטעמים שכאלה היא מקרים בהם נראה כי על אף שהתגבשה עילה לדרוש את חשיפת פרטיו של מפיץ המידע, מעוניין הנפגע בחשיפת פרטים אלה לצרכים לא ראויים של נקמנות, השתקת מתנגדים וכדומה. במקרים אלה ידחה בית המשפט את בקשתו של הנפגע. כן רשאי בית המשפט לקבוע כי בקשתו של הנפגע לחשיפת פרטי המפיץ לא תענה אם מדובר ב"זוטי דברים", או שהדברים לא יצאו מגדר הבעת דעה שלילית".