בחודשיים האחרונים חלה האטה במגמת ההתאוששות שאפיינה את המשק הישראלי החל מהמחצית השנייה של 2009. האינדיקאטור הבולט לכך הוא יצוא הסחורות, שרשם ירידות הן במאי והן באפריל. זאת, לצד המגמה השלילית בשווקים בארץ ובעולם , המשקפים במידה רבה את העמקת משבר החוב בחלק ממדינות אירופה. כל אלה הובילו לירידה ניכרת באופטימיות של התעשיינים (שלראשונה מאז תחילת ההתאוששות צופים התכווצות קלה בפעילות) ובאמון הצרכנים.
מנגד, נרשם שיפור בגביית המיסים לאחר ירידה בחודש הקודם. בנוסף, חל שיפור מסוים בשוק העבודה שבא לידי ביטוי בהתכווצות במספר התביעות לדמי אבטלה. בחודש מאי נמשכה יציבות המחירים. מדד המחירים לצרכן רשם עלייה של 0.4 אחוז, והאינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים מצויה בגבול העליון של יעד האינפלציה. בעקבות כך, הותיר בנק ישראל את הריבית לחודש יוני ללא שינוי. האינדיקטורים בשוק הנדל"ן משקפים מגמה מעורבת, כאשר בחודש מאי נרשמה ירידה נוספת במחיר הדירה חציונית, לצד העלייה במספר העסקאות.
בתוך כך, נרשם שיפור במדד היצור התעשייתי. הלמ"ס עדכנה כלפי מעלה את נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון של 2010. במסגרת זאת, התוצר צמח בשיעור של 3.6 אחוזים בשיעור שנתי, התוצר העסקי צמח בשיעור של 4.8 אחוזים והצריכה הפרטית צמחה בשיעור של 4 אחוזים. מדד פדיון ענפי המסחר והשירותים בחודש אפריל ומדד המכירות ברשתות השיווק בחודש מאי נותרו ללא שינוי משמעותי.
נתונים נוספים ממשרד האוצר:
מיסים: בחודש מאי גדלו סך ההכנסות ממיסים (בניכוי עונתיות ובמחירים קבועים) בשיעור של 5.7% לעומת חודש אפריל. העלייה בגביית המיסים הובלה על ידי גידול בהכנסות ממיסים ישירים, בשיעור של 11.2%. גביית המיסים העקיפים עלתה בשיעור של 0.5% לעומת החודש הקודם. מתחילת שנת 2010 נרשמה התייצבות בגביית המיסים.
סחר חוץ: בחודש מאי נרשמה ירידה ניכרת ביצוא הסחורות בהמשך לירידה בשיעור דומה שחלה בחודש אפריל, זאת לאחר התאוששות ניכרת ביצוא סחורת החל מהמחצית השנייה של 2009. ייתכן כי הירידה בחודשיים האחרונים מבשרת על שינוי במגמה. הירידה בחודש מאי שיקפה התכווצות ביצוא מוצרים תעשייתיים בכל רמות הטכנולוגיה. בפילוח היצוא לפי יעדים, עלו המכירות לאיחוד האירופי ומנגד חלה ירידה ביצוא לארה"ב ולשאר המדינות. להערכתנו, תופעה זו משקפת את ההשפעה השלילית (בפיגור) של התיסוף מול הדולר שרשם השקל במחצית השנייה של שנת 2009. ירידה נרשמה גם ביבוא הסחורות, אם כי בשיעור מתון יותר בהשוואה ליצוא הסחורות. כתוצאה מכך, התרחב הגירעון המסחרי בהשוואה לחודש קודם. לצד זאת, ברבעון הראשון של השנה נמשך העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שהסתכם ב- 3.1 אחוזי תוצר. בכך נמשכת המגמה של הרבעונים האחרונים.
שוק העבודה: האינדיקאטורים לשוק העבודה אשר פורסמו בחודש מאי היו חיוביים. על פי נתוני המגמה לחודש אפריל, שיעור האבטלה במשק ירד לרמה של 6.9 אחוזים. כמו כן, נרשמה ירידה במספר התביעות לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי, זאת לאחר שבחודשיים האחרונים נרשמו עליות. בפרט, חלה ירידה משמעותית במספר המובטלים החדשים שפנו במהלך החודש לקבלת דמי אבטלה מהביטוח הלאומי. במספר משרות השכיר במגזר העסקי נרשמה עלייה קלה בחודש מרץ, זאת בהמשך לגידול במספר המשרות שהחלה במחצית השנייה של 2009. עלייה קלה נרשמה גם בשכר הממוצע למשרת שכיר.
יציבות מחירים: בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש יוני ללא שינוי על רמה של 1.5 אחוזים. החלטה זו התקבלה על רקע החששות מהחמרת משבר החובות בעולם, רמת הריביות הנמוכה במשקים המפותחים ורמת ציפיות אינפלציוניות המצויות בטווח יעדי האינפלציה. בחודש מאי נותרה הריבית הריאלית ללא שינוי (מינוס 1.3 אחוזים ביוני). מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי בשיעור קל. כמות הכסף במשק עלתה בחודש מאי וביתרות המט"ח של הבנק חלה ירידה. במהלך החודש רכש הבנק מט"ח בהיקף של כ- 625 מיליון דולרים, היקף נמוך בהשוואה לחודש הקודם. הירידה ביתרות המט"ח נבעה בעיקר משיערוך יתרות במטבע חוץ שהביאה לירידת ערך בהיקף של כ- 1.6 מיליארד דולרים.
שוק ההון: בחודש מאי נרשמו ירידות חדות בשווקי המניות שנמשכו גם בחודש יוני, זאת בדומה להתפתחויות העולמיות (ראה הרחבה בהמשך). במהלך החודש עדכנה חברת MSCI את מעמדה של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח. כפועל יוצא, נרשמה עלייה במחזורי המסחר היומיים בשוק המניות בשל ההתאמות שמשקיעים זרים נדרשו לעשות בעקבות השינוי. ייתכן כי התפתחות זו תרמה לעלייה הניכרת בהנפקת מניות בחודש האחרון. בשוק האג"ח הקונצרני נרשמו עליות במדדים שמשמעותן ירידות בתשואה הממוצעת. עם זאת, ירידה ניכרת נרשמה בהיקפי ההנפקות, זאת בדומה להתפתחויות בארה"ב ובאירופה.
אינדיקאטורים עולמיים רלבנטיים לישראל: בחודש מאי נרשמו ירידות חדות בשווקי המניות העולמיים שנמשכו בחודש יוני. במקביל נרשם קיפאון בהנפקות בשוק האג"ח הקונצרני באירופה ובארה"ב וכן נרשמה הרעה במדדי הפחד של השווקים. התפתחויות אלה נבעו בעיקר מהמשך ההחמרה במשבר החובות באירופה, זאת למרות הכרזה על שתי חבילות סיוע של האיחוד האירופאי, בהיקף משולב של כ-890 מיליארד אירו. תוכניות הסיוע עזרו למתן את החששות מפני היעדר נזילות בשנים הקרובות אך קיימות עדיין ספקות בנוגע ליכולתן של חלק ממדינות גוש האירו ליישם את מדיניות הצנע הנדרשת. במהלך החודש אושרה רפורמה פיננסית בארה"ב אשר נחשבת לגדולה ולחשובה ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה-30' של המאה שעברה. שחקנים בשוק העריכו כי הרפורמה עלולה לפגוע ברווחיות המגזר הפיננסי והדבר תרם למגמה השלילית שנרשמה בחודש מאי.
הלכי רוח: בחודש מאי חלה הרעה משמעותית בהלכי הרוח של הציבור. מדד מנהלי הרכש רשם בחודש מאי ירידה חדה, כאשר לראשונה מזה 11 חודשים רמת המדד נמוכה מ-50 אחוזים, רמה המצביעה על צפי להתכווצות בפעילות המגזר התעשייתי. ב-3 החודשים האחרונים ירדה רמת המדד ב-15.2 נקודות האחוז במצטבר. מדד אמון הצרכנים, המשקף את הערכת הציבור באשר למצבו הכלכלי והתעסוקתי, רשם אף הוא ירידה בחודש מאי.
נדל"ן: בחודש מאי נרשם תיקון לירידה החדה במספר העסקאות שנרשמה בחודש אפריל, כאשר סך העסקאות עלה בשיעור של כ-35% בהשוואה לחודש אפריל (בו חלה ירידה של 26%). בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נרשמה ירידה בשיעור של כ-1% במספר העסקאות. יש לציין כי באזור ת"א והמרכז הירידה הייתה חדה יותר (כ-8%). הירידה המתונה ברמה הארצית במספר העסקאות בחודש מאי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נובעת מגידול מתון ברכישת דירות יד שנייה אשר פיצה על ירידה חדה ברכישת דירות חדשות.