מחקר אקדמי שנערך על-ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' אמיר חצרוני מבית הספר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בדק את הקשר בין צפייה בטלוויזיה לציפיות שיש לאנשים בקשר למצב הכלכלי - גם שלהם (רמת המיקרו) וגם של המדינה (רמת המקרו).
ממצאיו העיקריים של המחקר מצביעים על כך שישנו קשר עקבי ויציב בין צפייה בטלוויזיה לפסימיזם כלכלי. כמו כן, ככל שאנשים צופים יותר בטלוויזיה הם נוטים יותר – כאשר הם נשאלים על מצבם האישי – להסכים עם משפטים כגון "במהלך השנה הקרובה – אני אשקע בחובות" ולא להסכים עם משפטים כגון "במהלך השנה הקרובה – המשכורת שלי תגדל".
ככל שאנשים צופים יותר בטלוויזיה הם נוטים יותר – כאשר הם נשאלים על מצבה של המדינה – להסכים עם משפטים כגון "במהלך השנה הקרובה – תגדל האבטלה במדינה", ולא להסכים עם משפטים כגון "במהלך השנה הקרובה – הבורסה תעלה בצורה משמעותית". בנוסף נמצא כי אין קשר בין צריכת מדיה שאינה טלוויזיונית (עיתונים, עיתונים כלכליים, אינטרנט) לציפיות כלכליות.
פרופ' חצרוני הסביר "אמנם זהו המחקר הראשון שבודק את הקשר בין צפייה בטלוויזיה לפסימיזם כלכלי, אבל צריך לפרש את התוצאות בהקשר הרחב יותר של הקשר בין צפייה בטלוויזיה לשביעות רצון נמוכה מן החיים והשקפת עולם פסימית-דיכאונית".
על המשמעות של פסימיזם כלכלי אמר "אנשים שמצפים שהמצב הכלכלי יילך ויידרדר ישקיעו את כספם בחסכונות סולידיים וימעטו לרכוש מוצרים לא חיוניים. לאורך זמן, התנהגות כזו יכולה לתרום את חלקה למיתון כלכלי בגלל הירידה בצריכה".
על גודלו של הקשר בין צפייה בטלוויזיה לפסימיזם כלכלי אמר חצרוני "ההשפעה של צפייה בטלוויזיה על ציפיות כלכליות אינה אדירה, אך היא יציבה, ונשמרת גם כאשר לוקחים בחשבון משתנים נוספים. השפעת הצפייה בטלוויזיה על ציפיות כלכליות לעתיד חלשה יותר באופן משמעותי מההשפעה של הערכת המצב הכלכלי בהווה אך היא חזקה יותר מההשפעה של משתנים סוציו-דמוגרפיים כגון מין, גיל ואפילו הכנסה".
למה מעודדת הטלוויזיה פסימיזם כלכלי? לכאורה, ה-happy ending שמאפיין רבים מהסרטים והסדרות אמור לגרום לאנשים לגבש תפיסת עולם אופטימית. זה לא קורה – אולי בגלל שאנשים מודעים ל"בלופים" מהנוסח ההוליבודי, ואולי גם כי צפייה בטלוויזיה היא פעילות שמושכת אליה אנשים בודדים שנוטים לדיכאון ופסימיזם. מעניין שדווקא לקריאת עיתונים כלכליים, שניתן היה להניח כי תשפיע על הציפיות הכלכליות של הקוראים, אין השפעה – אולי בגלל שהעיתונים יותר ריאליסטיים מהטלוויזיה, ולכן אנשים מפתחים חסינות ביחס להשפעתם.
המחקר, שנעשה בשיתוף עם ד"ר זכי שפר, מומחה לניהול אסטרטגי בחוג לכלכלה וניהול במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ופרופ' אורי בן ציון, מומחה למימון ולכלכלה התנהגותית בחוג לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, מתבסס על סקר של 350 תלמידי MBA מאוניברסיטאות ומכללות שמילאו שאלונים אשר מדדו את כמות הזמן השבועית שהם מקדישים לצפייה בטלוויזיה ולצריכת מדיה (קריאת עיתונים, גלישה באינטרנט, עיון בעיתונים כלכליים) ואת הציפיות שיש להם בקשר למצב הכלכלי בשנה הקרובה. נמדדו גם גורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על ציפיות כלכליות - כגון אמון בממשלה, אמון במדיה, משתנים סוציו-דמוגרפיים והערכת המצב הכלכלי בהווה. המחקר הוצג בכנס המדעי היוקרתי של האגודה הבינלאומית לחקר התקשורת שנערך החודש בסינגפור.