הבית, כך מקובל לחשוב, הוא המקום המוגן ביותר עבור ילדינו. הורים משתדלים שילדיהם הקטנים יהיו כמה שפחות בחוץ וכמה שיותר תחת הסינר הבייתי, אך מסתבר שהבית כבר כלל אינו בטוח ומודעות הורים בעיקר בימי החופש הגדול הכרחית באופן ממשי כדי להציל חיים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, שתיארה מציאות לא פשוטה שניתן להתמודד איתה בהשקעה לא גדולה.
בראשית דבריה מציגה סילבינגר סדרת נתונים מטרידים מאוד: "בשנתיים האחרונות מאה וחמישים ילדים קיפחו את חייהם כתוצאה מאירועים בבית. מעל שני שליש מהילדים שאושפזו בעקבות תאונות אושפזו בעקבות תאונות בבית. כחמישה עשר אלף ילדים אושפזו בממוצע לארבע ימי אשפוז בעקבות תאונות בבית", אומרת סילבינגר הקובעת כי על ההורים לשנות את התפיסה ולפיה הבית הוא המקום הבטוח לילדים ולהתחיל להפוך אותו לכזה.
אתמול פרסם ארגון 'בטרם' באתר האינטרנט שלו תשעה צעדים להפיכתו של הבית לבטוח עבור ילדים. סילבינגר מציגה כמה דוגמאות: "אבטחת חלונות, סורגים על החלונות. הגבלה לפתיחת חלונות לעשרה ס"מ מונעת נפילה. הרחקת חומרים מסוכנים, הגבלת טמפרטורה של המים שלא יעברו את חמישים המעלות. מדובר במכשיר קטן שמווסת את מעלות החום של המים ואינו פוגע בחום שמשתמשים בו למקלחות. אנשים אינם מתקלחים ביותר מחמישים מעלות גם אם נדמה להם שכך הם עושים. אבטחת שקעים ועוד".
סילבינגר מספר על חבירה של איגוד האדריכלים ומעצבי בנייה לקריאה להפוך את הבית למוגן. לדבריה בגלל שאיפה לעיצוב מודרני ואופנתי הורים מסכנים את ילדיהם. דוגמא לכך היא מוצאת באופנה החדשה לקביעת מדרגות מרחפות – "זה טרנד חברתי אבל ילד שנופל יכול להפוך נכה, מאושפז ואפילו למות..."
עם זאת לדבריה יש לבצע את מיגון הבית מתוך דאגה אך לא מתוך היסטריה. "המודעות קריטית והכרחית", היא מדגישה, ובאשר לעלויות, מסתבר שניתן למגנן את הבית בעלויות נמוכות יחסית. לדבריה מבצע איבטוח בתים שבוצע דווקא בשכונות בעלות מאפיין סוציו-אקונומי נמוך הצליח ביותר.
ואם נדמה לנו שבעבר העולם היה פחות מסוכן עבור ילדים, סילבינגר אינה משוכנעת. להערכת מדובר בתחושה כיוון שבעבר לא היו לנו די אמצעים כדי לשנות את המרחב בו מצוי הילד.