הנשיא והשר
הנשיא והשרצילום :יוסף אבי ויאיר אנגל

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרד האוצר, מר חיים שני, הציגו הבוקר בפני נשיא המדינה, מר שמעון פרס, את התכנית "יתרון יחסי" – התכנית לקידום תעשיות עתירות הידע בישראל.  

התכנית זכתה לתמיכה נלהבת מנשיא המדינה, שאמר כי "כנשיא המדינה אני תומך ומקדם בברכה את תכנית האוצר לטיפול נקודתי בתעשיית ההיי-טק". עוד הוסיף "ברור לי שאין ספק שמדינת ישראל מחויבת להיאבק בבריחת המוחות של מיטב המדענים שלה ולהציג תכנית לקליטה איכותית של אותם מדענים מבריקים במכוני המחקר באוניברסיטאות ובחברות הגדולות בתעשייה עתירת הידע. מדינת ישראל ניצבת בחזית הקדמה והטכנולוגיה ויש חשיבות גדולה לשמור על מיקומנו".

שר האוצר שטייניץ אמר לנשיא "תעשיות עתירות הידע הן אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי. תעשייה זו מגלמת בתוכה את היתרונות המהותיים של הכלכלה הישראלית, היא מביאה לידי מימוש את ההון האנושי שאנו כה גאים בו ומצליח לייצר המצאות טכנולוגיות ולתרגם אותם למוצרים מסחריים מובילים בעולם".

מנכ"ל המשרד חיים שני, הוסיף ואמר "כי התכנית לקידום תעשיות עתירות ידע הינה תכנית אינטגרטיבית וכי ההתייחסות לתכנית היא לאורך כל שלבי צמיחת התעשייה תוך שימוש במגוון כלים נרחב".

שר האוצר והמנכ"ל הודו לנשיא על רעיונות נוספים שהועלו במהלך הפגישה.

התכנית "יתרון יחסי", שהיא פרי עבודה של צוות בין משרדי, סקרה באופן כולל את מצבן של התעשיות עתירות הידע, מיפתה את נקודות החוזק והחולשה והכין תכנית הוליסטית שמטרתה למקסם את היתרון היחסי בענפים אלו על מנת שימשיכו להיות קטרי הצמיחה של המשק הישראלי. בין נקודות החוזק של התעשיות אותן איתר הצוות ניתן למנות: הון אנושי קיים ומחקר בחזית המדע העולמי, נוכחות גבוהה של חברות זרות המבצעות פעילות מו"פ בישראל ומערכות מו"פ בטחוני מפותחות. כמו כן בישראל תרבות יזמית מפותחת התורמת רבות לפיתוח התעשייה.

הצוות מצא גם סימני שחיקה בתעשיות אלו, נמצא כי ישנה ירידה בהיקף ההשקעות בהון סיכון מטעם משקיעים מקומיים וזרים ובמקביל צמצום הפער ממדיניות מתעוררות המגדילות את ההשקעה בתחום המו"פ. כמו כן, נמצא כי קיים חשש לאי מיצוי הפוטנציאל בתעשייה, בין היתר, עקב חוסר מיקוד בכספי התמיכה הממשלתיים במו"פ. בנוסף, קיימת ירידה במספר מקבלי התארים בתחום המדעים וההנדסה ועלייה במספר הסטודנטים הישראלים בחו"ל, במיוחד בתארים מתקדמים.

הצוות אף התייחס לנושאים כמו הקשרים שבין האקדמיה לתעשייה, מקורות מימון לתעשייה וההתפתחות המעטה של חברות גדולות במשק מתוך הנחה כי לחברות גדולות במשק יש ערך מוסף רב.