בבתי ספר שמצטרפים לתוכנית, בסוף שנת הלימודים כל תלמיד מותיר על שולחנו את כל ספרי הלימוד שלו, וביום פתיחת שנת הלימודים הבאה ימצא על שולחנו את הספרים ש"הוריש" לו תלמיד משנה שעברה. ההורים משלמים אגרה, שגובהה עד 280 ₪ לשנה על מנת לתחזק את מלאי הספרים, כלומר, לרכוש ספרים במקום אלה שהתבלו או לחדש מהדורות ישנות. על פי תקנות משרד החינוך מותר לחדש מהדורות רק אחת ל-5 שנים. כל התוכנית היא בהתנדבות, כשהורים אינם מחויבים להצטרף, ואיש אינו מקבל שכר עבור תפעול התוכנית. משרד החינוך מממן את ההשקעה הראשונית ברכישת הספרים, בסך כ-40,000 שקל לבית ספר.
"החוק מבטיח שליותר תלמידים יהיו ספרי לימוד", אומר יו"ר ועדת החינוך והתרבות ח"כ זבולון אורלב. יו"ר הוועדה הודיע שהוועדה תהיה מוכנה להתכנס בכל עת, גם בפגרה, כדי לאשר את התקנות על מנת שהחוק יופעל כבר בשנת הלימודים הקרובה. "אילו היה הדבר תלוי בי, הייתי מצמצם את מספר ההורים שאמורים לתת את הסכמתם ומטיל חובה על כל בתי הספר להצטרף לתוכנית. לדעתי אפילו אם רק 30% מההורים מעוניינים בהשאלת ספרים, קרוב לוודאי שרובם יהיו מחוסרי היכולת. אין סיבה למנוע מחסרי היכולת להצטרף לתוכנית רק משום שבעלי היכולת מתעקשים לרכוש לילדיהם ספרים חדשים. רוב המשפחות במדינה מתקיימות משכר שמקשה עליהן מאד את רכישת הספרים והתוצאה היא שיש ילדים שבאים לכיתה ללא ספרי לימוד, מה שמונע מהם הזדמנות ללמוד כחבריהם. אם יש 100ילדים בבית הספר שיש חשש שלא יהיו בידם כל ספרי הלימוד, למה אני צריך הסכמה של 60% מההורים כדי לספק להם את הספרים?"