ביום שישי השתתף חבר הכנסת עתניאל שנלר, איש קדימה, בכנס שהתקיים במחנה שדמה שננטש על ידי צה"ל ועליו ניטש מאבק ארך להשבת הריבונות הישראלית בו. במהלך הכנס הכריז כי יש לחזק את האחיזה הישראלית במקום שכן "שמירת הקשר בין הורדוס של ירושלים להורדוס של ההרודיון, בין ארמון הנציב הר חומה לישובי גוש תקוע –נוקדים, מחייבת נוכחות יהודית קבועה במחנה שדמה". ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על העמדה הזו ואיך היא מסתדרת עם עמדת מפלגתו 'קדימה'
בראשית דבריו הזכיר שנלר כי כשצה"ל עזב את המחנה הייתה תכנית להקים במקום בית חולים פלשתיני אך "סברתי שזו תהיה שגיאה". הוא נאבק בהחלטה בזירות שונות והיא בוטלה וכעת צה"ל שולט במקום. לטעמו "אם עם ישראל רוצה לראות את ההרודיון וגוש עציון כחלק ממדינת ישראל בכל הסדר עתידי חייבים להקים שניים או שלושה מקומות שיקשרו בין ירושלים להרודיון, לכן חשובה הנוכחות שלנו שם, או צבאית או אינטנסיבית יותר כמו הקמת מרכז מבקרים עד כדי הקמת ישוב במקום".
לטעמו מדובר בשאלה פרקטית שנובעת משאלת היחס לגוש תקוע נוקדים, גוש שאם מעוניינים לשלוט בו הרי שקיימת חובה להיאחז גם בדרך המובילה אליו.
האם העמדה הזו מתואמת עם ראשי מפלגתו? שנלר לא יכול להתבטא באשר לעומדת בראש 'קדימה' חברת הכנסת ציפי לבני, אם כי הוא מזכיר שבקדנציה של אולמרט עידכן אותו בדבר עמדתו ומהלכיו לטובת השבת האחיזה הישראלית ריבונית למקום. "אנחנו דוגלים בהיפרדות כדי לשמר מדינה בעלת אופי יהודי, אבל זה לא אומר שצריך לוותר על גוש תקוע נוקדים", הוא אומר ומציין כי אינו בטוח שכל חבריו למפלגה חושבים כך.
שנלר התייחס לשאלה כיצד ניתן לשווק מדיניות כזו הנאחזת בגוש תקוע נוקדים ובמקביל לשאוף להקמת מדינה פלשתינית כפי ששואפת מפלגתו, בה בשעה שהפלשתינים ומנהיגיהם הוכיחו בשנים האחרונות חוסר מוכנות לוויתור ולו של אחוזים בודדים משטח יהודה ושומרון. "אני חושב שלא ניתן להגיע היום לשלום", הוא קובע ומוסיף: "העמים אינם בשלים לכך", ובמציאות שכזו הוא בוחן את האינטרס הישראלי בלבד. "האינטרס שלנו הוא שחשוב לי. לא חשוב לי מה יאמרו הפלשתינאים. היפרדות חשובה לי מבלי להתייחס לעמדתם. אני מפחד ממדינה דו לאומית. את ההסדר המדיני אני רוצה בשבילי, ולא בשבילם. הכי גרוע יהיה אם נישאר במצב הנוכחי שבו בעוד חמישים שנה נהיה במדינה דו לאומית או במדינה ללא זכויות לגר ולתושב ואז נפגע בהיותנו מדינה דמוקראטית וזה כבר מצב לא קביל. לא נגיע לשלום אלא להיפרדות בשכנות טובה. זה האינטרס שלנו", אומר שנלר דברים הנשמעים לכאורה כהזמנה להתנתקות חד צדדית נוספת, והוא אינו מתכחש לכך, אם כי בתיקונים מסוימים מהמתווה בו בחר אריאל שרון.
שנלר מזכיר כי בתקופת שרון הציג שלושה פרמטרים המחויבים לטעמו להצלחת המהלך, אך שרון לא קיבל אותם מטעמיו הוא. היה זה כאשר שנלר התבקש לעמוד בראש מנהלת סל"ע. "ההתנתקות בוצעה בדרך רעה", הוא אומר ומזכיר את שלוש הנקודות לתיקון אופן ביצועה: "ביצוע בשלבים של המהלך והחלת שיפוט ישראלי על שטח צפון הרצועה, יצירת אלטרנטיבה תחילה, כלומר בנייה קודם לעקירה ומשאל עם – מי שצריך לקבל את ההחלטה זה העם ולא קונסטלציה פוליטית כזו או אחרת". הצעותיו אלה של שנלר לא התקבלו כאמור אז. האם הוא סבור שמתווה כזה, עם תיקוניו שלו ראוי ליהודה ושומרון? "בתנאים מסוימים ובמקומות מסוימים זה המתווה שצריך לנהוג בו ביו"ש", הוא אומר