במהלך החודש הנוכחי מקיים המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן חפירות בתל צפית, היא גת פלשתים המקראית, עירו של גולית. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם העומד מאחורי החפירות זה למעלה מעשר שנים, פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטה.
"עם הזנים נחשפים שרידים מאוד מעניינים של האתר. מדובר באתר רב תקופתי אבל אנחנו מתמקדים בתקופה הכנענית, הפלשתית והישראלית וכעת אנחנו בעיקר בתקופה הפלישתית", אומר פרופ' מאיר ומציין כי מדובר בעיר גדולה המתפרשת על פני למעלה מארבע מאות דונם. "יש כאן שרידים מאוד עשירים של עיר מרכזית. אנחנו חושפים כעת שרידים של תעשיית המתכת, הברונזה, חושפים שרידים של ההרס של העיר ביד חזאל מלך ארם כפי שכתוב במלכים ב'. אנחנו מוצאים כאן עשרות כלים ובתים שנהרסו בהתמוטטות בידי הארמים. יש כאן שרידים למצור של חזאל על העיר, מצור שהתבצע כמו מצור הרומאים על ירושלים. הוא צר על העיר עד שאנשיה היו זקוקים למים ואוכל ואז נכנס והחריב אותה. אנחנו רואים פרקים שלמים של ההיסטוריה הישראלית בתקופה הזו", אומר פרופ' מאיר.
עוד הוא מציין בין הממצאים גם ממצאים המעידים על הרעש המופיע בראשית ספר עמוס. "יש כאן עדויות להתמוטטות בתים", וכן הוא מזכיר ממצאים מהמאה השמינית התואמים את האמור בספר ישעיהו ואחרים.
"אנחנו חושפים את הקשר בין ישראל לפלישתים ומסתבר שפלישתים, שאנחנו רגילים להתייחס אליהם כאל אויב, לא היו תמיד רק אויב, כפי שעולה גם מהמקרא, ואפשר להזכיר כאן את סיפור שמשון שנשא אישה פלשתית", אומר מאיר המציין כי גם תרבות הבישול היהודית מהתקופה המדוברת מעידה על מעבר תרבותי מפלשתים לישראל.
ומה היא התגלית המרעישה ביותר עבורו? פרופ' מאיר מציין בהקשר זה כתובת קצרה ובה שמות פלישתיים ובהם גם כאלה הדומים לשם 'גולית'.
"כעת אנחנו מקווים לחשוף מקדש פלשתי ומרכז לייצור מתכת ולהמשיך לחשוף את שכבת החורבן.
עוד מציין פרופ' מאיר את הפרויקט המשותף של אוניברסיטת בר-אילן ומכון וייצמן למדעים ב"ארכיאולוגיה מדעית" שבמסגרתו נעשים ניתוחים מדעיים מיידים של הממצאים באתר החפירות עוד לפני הובלתם למעבדות.