החלו תשעת הימים שבין ראש חודש מנחם אב לצום תשעה באב.
בימים אלו אין אוכלים בשר ואין שותים יין, אין מסתפרים ואין נושאים נשים, ולמנהג האשכנזים, גם אין מכבסים ואין רוחצים בחמין. (למנהג עדות המזרח רק מיום ראשון הבא שבוע שחל בו תשעה באב, יחלו מנהגים אלו).
תשעת הימים הם שלב נוסף של חומרה במנהגי האבלות על החורבן שהחלו מצום שבעה עשר בתמוז. בימים אלו מרבים במנהגי האבלות עד ליום החורבן תשעה באב. מנהגי האבלות בימי בין המצרים נועדו להזכיר לאדם את החסרון הגדול של בית המקדש שממנו הייתה באה הברכה והשפע האלקי לכל באי עולם.
חכמים אמרו בתלמוד מסכת תענית: 'משנכנס אב ממעטין בשמחה' כי ימים אלו קשים לישראל. והם זמני פורענות ויש לחשוש מהליכה לטיולים ורחיצה בים. וכן אין לעשות עסקים עם אומות העולם בימים אלו לפי שידם על העליונה.
אמרו חכמים במסכת תענית 'כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה'. מי שמרגיש את החסרון של בית המקדש לב האומה ולב העולם, יזכה לראות בבניינו ובנחמת הגאולה.
נזכה לקיום התפילה: 'שיבנה בית המקדש במהרה בימינו".