ברינקס
ברינקספלאש 90

חברי ועדת הכספים של הכנסת נותרו המומים לנוכח נתונים שהציג בפניהם השבוע הכלכלן נחום גוטנטג, איש הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, ולפיהם מאות מיליוני דולרים מעבירה ממשלת ישראל לחשבונות הרשות הפלשתינית, וזאת ללא כל חובה חוקית מצידה.



מסתבר שבעוד הרש"פ מנהלת אינספור מאבקים נגד ישראל בזירות שונות בעולם, בזירת החרם על מוצרים ישראליים, בזירת החרם האקדמי, המאבק המשפטי נגד בכירי צה"ל ועוד, מזרימה ממשלת ישראל לקופתה של הרש"פ סכומי עתק בצורות שונות שהוצגו בפני הח"כים.



שוחחנו עם גוטנטג שפרס בפנינו מספר דוגמאות אותן הציג לחברי הכנסת המופתעים. בימים הקרובים בכוונתו לרכז את הנתונים, לעדכן את הסכומים המדויקים המועברים לרש"פ ולהפיץ דו"ח מסודר ומדויק בקרב הח"כים ומקבלי ההחלטות בישראל.

בראשית דבריו מבהיר גוטנטג כי את הנתונים אסף אך ורק ממקורות רשמיים של מדינת ישראל, אם במסמכי משרד החוץ, מסמכי משרד האוצר וכיוצא באלה.



"אנחנו מעבירים סכומים לרשות הפלשתינית מבלי שאנחנו חייבים להם", הוא אומר ומוסיף: "אנחנו יכולים לנצל את הכספים הללו לטובתנו".



לדבריו אמנם הסכמי פריז מחייבים את מדינת ישראל להעביר לרש"פ את המע"מ שנגבה עבורה, אולם ממשלת ישראל, מבחירה, מעבירה "כמה מאות מיליוני שקלים יותר ממה שאנחנו גובים". הוא מציין כי הדברים עולים בין השאר ממסמך רשמי שהוצג באפריל האחרון במדריד. "שר האוצר או מישהו אחר רוצה לחזק את הכלכלה הפלשתינית אז נותנים להם עוד מאות מיליונים", הוא מנסה להבהיר את המניע להעברת הכספים, אך נוקט במשנה זהירות כשהדברים עשויים להתפרש כבעלי אוריינטציה פוליטית.



בנוסף לסכומים הללו מציין גוטנטג כי מעולם לא דרשה ישראל את סכומי המע"מ שאמורה הייתה הרש"פ לגבות עבורה כאשר ערבי נושא תעודת זהות כחולה רוכש מוצרים בג'נין, שכם או טול כרם, וגם כאן מדובר בסכומי עתק המצטברים ונאמדים במיליונים רבים.

עוד מספר גוטנטג, כאמור, כפי שסיפר לחברי הכנסת, כי מדינת ישראל החליטה לוותר למספר אלי הון פלשתיניים על מתן חשבונית בעסקאות אותן הם מבצעים, והיא מסתפקת בדו"ח אותו הם ממלאים כאוות רצונם. בכך נמנעת האפשרות לקיים ביקורת על היקפי העסקאות שביצעו אותם סוחרים ועל סכומי המע"מ שהיו אמורים להגיע לקופת האוצר הישראלית. "את היקפי העסקאות הם יכולים להגדיל או להקטין על פי כדאיותם", הוא אומר.



סוגיה נוספת אותה פרס גוטנטג בפני חברי ועדת הכספים היא סוגיית הביטוח הלאומי. בקופת הביטוח הלאומי מצויים כספים שאמורים לעבור לפלשתינים שעבדו בישראל בעבר. בכל מקרה אחר בין מדינות מעבירה המדינה החייבת את הסכום לידי העובד עצמו לאחר שהזדהה בשגרירות בפני גורם רשמי והוכיח שאכן הוא הוא האדם שלו מגיע הסכום. לא כך במקרה ישראל והרש"פ. מסתבר שבמקום לעמוד מול כל עובד ולשלם לו מעבירה ישראל את הסכום הכולל אותו היא חייבת לקופת הרש"פ ועל פי הסכמים היא זו שאמורה לאתר את העובד, לזהות אותו ולהעביר לו את הסכום. אם לא נמצא העובד או שלא חיפשו אותו די טוב סכום הכסף שיועד לו משתלשל ישירות לקופת הרש"פ.



חשוב לציין כי אין כל מעקב אחר החיפושים הפלשתיניים אחר בעלי הזכות לקבלת הכספים, כך שלא ניתן לדעת אם אכן הועברו הסכומים אם לאו. עוד מציין גוטנטג כי החוק קובע כי אם לא אותר בעל זכאות לביטוח לאומי הסכום נותר בקופת המדינה, אולם כאשר הסכום הועבר כבר לקופתו של סלאם פיאד הרי שאיש לא יוכל לדרוש אותו חזרה, ואיש אכן אינו דורש אותו חזרה.



גוטנטג מציין כי כספים אלה, המהווים דוגמאות בלבד לרשימה ארוכה של העברות אותן פרס בפני הח"כים, הינם חלק מרכזי בתקציב הרש"פ המושתת על כספים מישראל ומכספי המדינות התורמות. להערכתו הזרמת הכספים הללו היא שמאפשרת לרש"פ לנצל רזרבות לטובת מימון המאבקים נגד ישראל.



גוטנטג מספר על תגובת חברי הכנסת למשמע הנתונים. "הם היו בהלם ושתקו. היחיד שהתעשת היה דווקא חיים אורון שאמר שאם אורי אריאל יסכים איתו על קבלת הסכם אוסלו כמתווה מדיני יסכים הוא לדרישה ישראלית להשבת הכספים בהתאם להסכמים הנלווים להסכם אוסלו.



בימים אלה מרכז גוטנטג את המספרים המדויקים של סכומי העברת הכספים מישראל לרש"פ כפי שהם מתבררים מהמסמכים הרשמיים שפרסמה ישראל. את הנתונים יכנס גוטנטג לכדי דו"ח שיוגש לחברי הכנסת וקובעי ההחלטות בממשלה.