בצעד נדיר רמז השבוע שופט השלום שלמה לבנוני, מבית משפט השלום בחיפה, על חוסר הנחת מפסיקת בית המשפט העליון בפרשת רמי וחר, אז קבע בית המשפט העליון כי לגולש באינטרנט קיימת "זכות לאנונימיות".
המדובר בתביעה אותה הגישו עורכת השבועון הערבי "אל סינארה", וידה משעור, אלמנתו של לוטפי משעור שהיה מייסד והעורך הראשי של העיתון, ובתה המנהלת את אתר האינטרנט של העיתון.
בתביעה ביקשו השתיים מבית המשפט להורות לחברות האינטרנט גוגל העולמית, גוגל ישראל, יוטיוב וחברות התקשורת בזק בינלאומי ו-012 סמייל, לחשוף פרטים של גולש לצורך הגשת תביעת דיבה נגדו.
לטענתן, אותו גולש העלה בחודש ינואר השנה בפורום של אתר השבועון, קישור לסרטון מבזה לטענתן אודותן, אשר הועלה ביו טיוב, תחת הכותרת "פדיחת וידא משעור ובתה וריה", והופיעה בו תמונתה של וידא.
השופט ציין כי מדובר בפרסומים ש"שאין ערוך לחומרתם", אך דחה את הבקשה, בהתבסס על פסק דינו של סגן נשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, בו דחה את בקשת רמי מור להורות לחברת התקשורת ברק לחשוף את כתובות ה-IP של גולשים שלטענתו הוציאו דיבתו רעה, לצורך הגשת תביעת דיבה נגדם.
ריבלין קבע אז כי אין כיום בחוק הישראלי מסגרת חוקית המאפשרת להוציא צו המורה לחשוף את זהותו של גולש אנונימי. על הלכה זו חזר ריבלין בתחילת יולי, כשסירב לבקשת חברת ברוקר טוב להורות לגוגל ישראל לחשוף פרטים של אדם שהחזיק בחשבון הדוא"ל Gmail של גוגל.
לאור זאת קבע השופט, כי "הלכת רמי מור גוזרת כליה על ההליך שבפניי. שהרי, כפי שעולה מטיעוני גוגל אינק וגוגל ישראל, התביעה שבפניי היא נעדרת עילה. כתוצאה מכך מתחייבת מחיקתה. היא אף מצביעה על העדר סמכותו של בית משפט זה. משום כך מתחייבת דחייתה".
"לא נותר לי אלא להצטרף לקריאות החוזרות ונשנות למחוקק לומר את דברו. משעה שבאה לאוויר העולם הלכת רמי מור לדבר נודעת מידה גבוהה יותר של דחיפות", הוסיף השופט.