
שופטי בג"ץ, הנשיאה דורית ביניש, והשופטים אשר גרוניס ועוזי פוגלמן, הורו לכנסת ולשרי המשפטים ובטחון הפנים להשיב, מדוע לא יבוטל חוק חנינת מתנגדי ההתנתקות, או בשמו הרשמי "חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות", ויקבע כי הוא נוגד את עקרון השיוויון.
אורית סטרוק, מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע ומיוזמות החוק, תוקפת את הוצאת הצו על תנאי, וטוענת כי "החלטת בג"ץ הבוקר (ראשון) להוציא צו על תנאי נגד חוק החנינה לעצורי ההתנתקות, היא מסמר נוסף בארון המתים של בית המשפט העליון".
שופטי בית המשפט העליון דורית ביניש, אשר גרוניס ועוזי פוגלמן הוציאו הבוקר את הצו, המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל חוק החנינה למפגיני ההתנתקות, בטענה כי הוא "פוגע בעיקרון השוויון".
"שלושה שופטים שאיש לא בחר בהם, מבטלים את החלטת המוסדות הדמוקרטיים של החברה הישראלית, לאחר שעברו את כל המסננת המקצועית והחוקית, ורומסים את דעת רוב הציבור ע"י נבחריו החוקיים", טוענת סטרוק.
לדבריה, "שוב הוכיחו שופטי בג"ץ כי הדמוקרטיה, כמו גם אמון הציבור, אינם נחשבים בעיניהם. סמלית במיוחד העובדה, שהחלטת בג"צ ניתנת בשבוע בו מצוינים חמש שנים לגירוש מגוש קטיף, שהתבצע רק בשל החלטה הפוכה של בג"צ- שלא להתערב בשיקול הדעת של המדינה, ולא להכריז על חוק ההתנתקות כ"אנטי-חוקתי". למעשה, שופטי בג"צ, הם בין היחידים במדינה שטרם ביקשו סליחה מעקורי גוש קטיף, והחלטתם היום מעידה על עקביות ביחס העוין כלפי העקורים ותומכיהם".
סטרוק מציינת, כי "בזמן שאפילו משרד המשפטים, שהתנגד לעצם החוק, מצא לנכון להגן עליו בלהט בבג"ץ, ממשיך בית המשפט העליון לחתור לביטול החוק – שהתקבל בכנסת בתמיכת כל הסיעות, למעט מרצ והערבים".
את העתירה נגד החוק הגישו קבוצת מפגיני שמאל-קיצוני משייח ג'ראח, הטוענת לאפליה. אפילו משרד המשפטים, שהתנגד לחוק לאורך כל תהליך החקיקה, הבין כי לאחר חקיקתו עליו לכבד את החלטת הדמוקרטיה ואת הרשות המחוקקת ולהגן על החוק. בתגובת המדינה לעתירה, אליה צורפו ציטוטים רבים של אנשי ציבור שחלקם התנגדו לחוק, כתבה עו"ד דינה זילבר, הממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי "מהלך ההתנתקות בוצע, ואולם הדי הוויכוח הציבורי לגבי השלכותיו של צעד זה מהדהדים עד היום. חוק החנינה נועד לפתוח דף חדש ביחסי השלטון והמתיישבים". היא סיימה את התגובה בציטוט מתוך דבריו של השופט אדמונד לוי "כי זאת נזכור, אחים אנו וערבים זה לזה, כך בימים הקשים העומדים לפתחנו, וכך יהיה גם בשוך הסערה", כתב לוי. לכך הוסיפה עו"ד זילבר: "לו יהי".
סטרוק מוסיפה כי "בהחלטתו להוציא צו-על-תנאי נגד החוק, בג"צ מצדיק את הכינוי שהודבק לו כ'סניף של מרצ', שהרי שמכל סיעות הכנסת, היחידות שהתנגדו לחוק היו מרצ והסיעות הערביות".
סטרוק מזכירה, שבית המשפט העליון היה שותף מלא ובכיר להתעללות המערכת המשפטית בעצורי ההתנתקות, ולא פעם שלח בני-נוער למעצרים ארוכים בניגוד גמור לפסיקותיו בנוגע לעצורים אחרים.
לטענתה, העותרים הינם מי שנוהגים לכנות את בג"צ בתור "המגרש הביתי שלנו" - ולא במקרה.
סטרוק מדגישה כי בג"ץ שם עצמו מעל שיקול הדעת של נבחרי הציבור, ובכך מאשר את ממצאי הסקר שפורסם לפני שבועות אחדים, ומוכיח שוב מה גורם לציבור למאוס בעמדות בג"ץ.
המחקר המקיף שנחשף לפני חודש בלבד, נערך במשך עשור על ידי הפרופ' אריה רטנר, ראש המרכז לחקר משפט וחברה באוניברסיטת חיפה, והוא חושף שחיקה עמוקה, מתמשכת ויציבה בדימויה של מערכת המשפט בעיני הציבור בישראל. רק 36% מהמגזר היהודי-כללי (שאינם מתנחלים או חרדים) הביעו השנה אמון בבתי המשפט - לעומת 61% בשנת 2000.
על פי תוצאות המחקר, מרבית המדדים משקפים כי מידת האמון של הציבור בכלל גורמי מערכת אכיפת החוק והמשפט ותפישת הציבור את מידת ההוגנות והשוויוניות של גורמים אלה, הולכות ומתקבעות במקום נמוך ביותר.

