בתוך בליל המידע המקיף אותנו מכל עבר, בתקשורת, באינטרנט, בעיתונות ובסביבה הקרובה, משקיעים רבים מתבלבלים משפע הנתונים. כבר הוכח בעבר כי עודף מידע, בהקשר של החלטת השקעה, מביא לפעילות יתר ובסופו של דבר לתשואות נמוכות. לכן, כדאי לסנן את מבול הנתונים לכדי רשימה מתומצתת, אשר לא תיתן לנו אנליזה מדויקת לגבי מצב השוק, אבל תיתן למשקיע הפשוט ביטחון בפוזיציית ההשקעה שלו.
1: הסתכלו על נתוני המאקרו
הבסיס לכל רווחי החברות, שמהם נגזרים גם מחירי המניות, הוא כלכלת המאקרו הבסיסית. מי שידע להתבונן בנתוני המאקרו החשובים, יכול היה לראות את הנולד ולצפות לבעיות קשות בתחום הנדל"ן בארה"ב הרבה לפני הנפילות בבורסה, כאשר מחירי הבתים החלו לרדת כבר בקיץ 2006, מה שיצר את כדור השלג המתגלגל אשר הפך לאחד המשברים הכלכליים הגדולים בהיסטוריה. כיום, אין זה מסובך להתעדכן בנתוני המאקרו העיקריים, אשר מעידים בצורה טובה על מצב הכלכלה. בין נתונים אלו ניתן למנות את מדד קייס-שילר למחירי בתים, מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני, מדד המדדים המובילים, מדד אמון הצרכנים ומספר אישורי הבניה ומכירות בתים. כמובן שמדדים אלו לא נותנים את התמונה הכוללת על הכלכלה על מגזריה הרבים, אך הם יתנו תחושת בטן לגבי הכיוון הכלכלי של הכלכלה הגלובאלית.
2: היכן להשקיע – השתמשו בהיגיון פשוט
אמנם זה נכון כי בטרם השקעה במניות בודדות יש לבצע אנליזה מקיפה של מצב החברה ועסקיה, השוק, המתחרים, הרווחיות, תחזיות הצמיחה ותמחור המניה. עבור האדם אשר אנליזה איננה מקצוע במשרה מלאה, דבר זה הוא בגדר בלתי אפשרי. מה כן ניתן לעשות? כמובן שניתן להשקיע במוצרי מדדים או מוצרים מנוהלים כמו קרנות נאמנות או תעודות סל. זהו פיתרון שהוא טוב עבור רובו של ציבור המשקיעים. מי שמעוניין בכל זאת להשקיע במניות בודדות, כדאי להתמקד בדבר אחד – היגיון פשוט. למה הכוונה? יש להפעיל תהליך מחשבתי, אשר בעזרתו למצוא מיהן החברות אשר מרוויחות מהמצב השורר בשוק. למשל, אם שוק הנדל"ן המקומי מתחמם, הבנקים אשר מעניקים משכנתאות לציבור מגדילים את רווחיהם העתידיים. גם חברות הנדל"ן למגורים, אשר אנשים רבים רוכשים מהם דירות (באמצעות המשכנתא מהבנק כמובן), מרוויחות מהמצב. לראיה, אם בוחנים את מצבן של מניות חברות הנדל"ן ב-12 החודשים האחרונים, ניתן לראות כי זה של חברות הנדל"ן הפועלות בארץ (כמו שיכון ובינוי, אמות, מליסרון, גב ים ואחרות) טוב בהרבה מזה של אלו הפועלות בחו"ל (כמו אפריקה, כלכלית ירושלים או דלק נדלן).
3: עקבו אחר בעלי העניין
אין מי שמכיר את מצב החברות בצורה טובה יותר מהאנשים הקרובים אליה ביותר – בעלי השליטה בה ואנשי הפנים. בגלל מגבלות מובנות על מסחר של בעלי השליטה במניות החברה, הם מחויבים לדווח על כל פעולה שהם עושים, ודבר זה מאפשר למשקיעים להבין מה באמת חושב בעל החברה על מחיר המניה – האם היא יקרה או זולה? כך למשל, בשיאו של השפל האחרון בבורסה המקומית, נסחרו אגרות חוב של חברות רבות מאוד בבורסה בתשואות גבוהות מאוד. אמנם, למשקיע מן השורה קשה להעריך מה יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה, בייחוד בתקופת משבר כלכלי קשה, אך זרם הרכישות העצמיות וקניות בעלי העניין הצביעו על מגמה ברורה – החברות ובעלי השליטה בהן מאמינות ביכולתן, וכי האג"ח של החברה אשר נסחר במקרים רבים ב-20,30 או 50 אגורות לשקל, הוא בעצם "כסף שמונח על הרצפה". למרות שניתן למנות לא מעט פעמים בהם בעלי העניין טעו כאשר קנו או מכרו מניות, המגמה של קניות מאסיביות או מכירות גדולות מעידה על הכיוון הכללי.
4: התבוננו בגרפים: מהי המגמה הראשית?
בקרב מנתחי שוק ההון, ישנה קבוצה לא קטנה אשר מנתחת את כדאיות ההשקעה בנייר ערך כזה או אחר רק על פי צורת הגרף, כלומר על פי תורת הניתוח הטכני. למרות שישנם ויכוחים אקדמיים רבים בנוגע ליעילותה של השיטה, שימוש בכללים הפשוטים יחסית שלה עשוי להקנות למשקיע ביטחון לגבי כיוון שוק המניות בטווח הארוך. למגמה ארוכת הטווח של הבורסה קוראים "מגמה ראשית" והיא מגמה אשר אורכה בין מספר חודשים למספר שנים. מגמה עולה מוגדרת על פי קיומם של שפלים ושיאים עולים. מי שהתבונן בגרפים של שווקי המניות, יכול היה לזהות כי הם עברו למגמה ראשית יורדת בינואר 2008, ואם משקיע פעל על פי מגמה זו ומכר את תיק המניות שלו, חסך לעצמו לא מעט עוגמת נפש והפסדים. מי שמתבונן היום בגרפים של שווקי המניות בארץ ובעולם, יכול להבחין כי הם נמצאים במגמה ראשית עולה, החל מחודש מרץ אשתקד. ברגע שהתקבלה ההבנה כי המגמה הראשית היא עולה, על המשקיע להגדיל את החשיפה המנייתית שלו. חשוב לזכור, כי שוק המניות לא עולה בקו ישר, וגם בתוך המגמה העולה ישנם לא מעט אירועים אשר בהם השוק יורד באחוזים ניכרים. במקום להילחץ ולפחד,על המשקיע הנבון להתעלם מהכותרות השחורות ולנצל ירידות אלו בשווקים דווקא לרכישת מניות במחירים אטרקטיביים.
5: הימנעו מעודף מידע
למרות ש"ידע זה כוח", לעיתים רבות עודף מידע יכול לפגוע לא מעט בביצועי תיק ההשקעות שלנו. אין זה סוד, שבמקום בו תציבו 5 כלכלנים, אתם עלולים לשמוע 7 דעות שונות. וכלכלנים, כמו אנליסטים ומנהלי השקעות, אינם פועלים בחלל ריק, ופעמים רבות מושפעים מנתונים רבים אשר לא בהכרח כלכליים וקרים. המתקפה התקשורתית על הצרכן הפיננסי – באמצעות הטלוויזיה, האינטרנט, העיתונות וכן בסביבה הקרובה של חברים ועמיתים לעבודה – מלאה בבליל של מידע שלעיתים מבלבל, לעיתים סותר ולעיתים מטעה. אם נחכה לקונצנזוס בקרב כלל מקורות המידע אנו ניטה לקנות מניות בתקופות השיא ונמכור אותן בתקופת השפל. חשוב להיצמד לתכנית העבודה אותה גיבשנו, על סמך נתוני המאקרו, ניתוח המגמה בשוק, שימוש בהיגיון פשוט ופעילותם של המשקיעים הגדולים ובעלי העניין. בצורה כזו אנו לא נתרגש מירידות, אשר עשויות להתברר כהזדמנויות קניה, וגם לא ניכנס לאופוריה כאשר הבורסה שוברת שיאים.
הדבר החשוב ביותר הוא לקבוע את רמת הסיכון הרצויה עבור כל משקיע באופן פרטני, על מנת להימנע מפעילות פזיזה בתיק ההשקעות. את רמת הסיכון ניתן לקבוע ביחד עם יועץ ההשקעות בכל בנק ובנק, על פי פרמטרים מקצועיים אשר מתאימים את אופי החשיפה לשוק ההון על פי המאפיינים האישיים של כל אחד ואחד.