שופט ביהמ"ש לתעבורה בירושלים, אברהם טננבוים, קבע כי בעל רכב יורשע בעבירה שנעשתה ברכבו, גם אם ברור לכל שלא ביצע אותה, אם נראה כי הוא מחפה על הנהג.
כתב האישום הוגש נגד בעליו של רכב, אשר בעודו נהוג על ידי אלמוני חצה את צומת הרחובות "ישעיהו" ו"הנביאים" בירושלים באור אדום, וכתוצאה מכך גרם לתאונה עם נהג מונית שחצה את הצומת באור ירוק.
הנהג האלמוני התנגש במונית אך לא טרח לעצור, להגיש עזרה ולמסור את פרטיו ובתוך כך פגע גם בהולכת רגל, אשר חצתה את הכביש במעבר חצייה מרומזר, משמאל לימין, כשהאור הדולק ברמזור בכיוון חצייתה ירוק. גם אז המשיך הנהג האלמוני בנסיעתו ולא עצר להושיט עזרה ולמסור פרטיו.
האלמוני נמלט ומעולם לא נתפס, ובין התביעה להגנה שררה הסכמה לפיה הנתבע אכן היה בעל הרכב, אולם הוא לא היה זה אשר נהג בו.
על אף זאת קבע השופט טננבוים כי יש להרשיע את בעל הרכב בעבירות של רשלנות, גרימת נזק לרכוש או לאדם, אי ציות לאור אדום, חבלה של ממש והפקרה.
השופט ציין, כי "כתב האישום הוגש נגד הנאשם על יסוד חזקת הבעלות לפי סעיף 27 ב לפקודה, אלא שהנאשם לא מסר את זהותו של נהג הרכב לצורך סתירת החזקה. זאת על אף שהתחושה היא כי הוא יודע ומכיר היטב את הנהג. לא זו אף זו, הנאשם כלל לא מסר גרסתו ובחר שלא להעיד בפני בית המשפט".
"ככלל, המסקנה המתחייבת משתיקתו של נאשם היא כי הוא מסתיר משהו. בית המשפט קבע לא אחת כי רשאי הוא להסיק מסקנות מהחלטתו של הנאשם שלא להעיד. במקרה שלפנינו דומה כי השתיקה נועדה להגן ולחפות על הנהג וזאת לא ניתן לקבל", הוסיף השופט.
לאור כל זאת הרשיע השופט את בעל הרכב, תוך שהוא קובע כי "הגם שברור כי הנאשם לא נהג ברכב, סבורים אנו בהתחשב בהתנהלותו של הנאשם כי יש מקום להחיל את חזקת הבעלות במקרה זה ואפילו המדובר בסוג העבירות המיוחס לנאשם".