שיתוף פעולה נדיר בין ארגוני השמאל והימין ייחשף הבוקר (שני) בועדת הפנים של הכנסת, כשזו תדון בהצעת החוק לרישוי הפגנות. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שנועדה לאסור קיום הפגנות ומשמרות מחאה ליד בתיהם של בכירים.
בישיבות הקודמות שערכה הועדה בהצעה, נרשמה הסכמה נדירה בין כל הדוברים, חברי כנסת, ארגוני זכויות אדם מימין ומשמאל וגופי מחאה – שההצעה פוגעת קשות בדמוקרטיה, ועל כן אינה ראויה להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. כבר בישיבה הקודמת טענה עו"ד רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי "לאחרונה התרבו המקרים בהם אישי ציבור ועובדי ציבור נאלצים להתמודד עם הפגנות בפתח בתיהם, אל מול עיני ילדיהם ומשפחותיהם, וכי הדבר הפך למטרד בלתי נסבל הפוגע אנושות במוטיווציה ובנכונות שלהם לבצע את תפקידם".
היא תארה תאור חי של הפגנות אלה אשר חלקן הידרדרו, לדבריה, למצבים של הטרדה, צעקות, עלבונות, הפרעות בשעת לילה מאוחרת וכדומה. נציגי השב"כ בוועדה הביעו בעבר התנגדות חריפה לשינויים בהצעת החוק, ודרשו לקבל אותו ככתבו. הם טענו שההפגנות ליד בתיהם של עובדי ציבור "גורמות להם להיחלש במילוי תפקידם, ולעתים אף לעזוב את התפקיד". הדבר בנפשנו – אמר היועץ המשפטי של השב"כ – והפרטיות של עובדי הציבור היא ערך חשוב שיש להגן עליו. דברים אלו זכו לביקורת חריפה מקיר לקיר, בטענה כי השב"כ אינו ידוע בתור גוף שמגן על הפרטיות דווקא.
עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח ציין כי ככל שההפגנות הופכות להיות פוגעניות – הרי שקיימים מספיק איסורים ומספיק דרכי ענישה בחוק הפלילי על מנת למנוע זאת, אך בשום אופן אין לשלול את זכות המחאה עצמה. נציגי ארגוני הנכים ונציג ההסתדרות, תארו באזני חברי הועדה את האפקטיביות הרבה של הפגנות מול בתיהם של אישי ציבור, ואמרו כי בשום אופן לא יסכימו להסתפק בהפגנות מול משרדי הממשלה, "שם אף אחד לא סופר אותנו" – הדגיש דורון יהודה מארגון הנכים.
אורית סטרוק מארגון זכויות האדם ביש"ע הדגישה כי למען הגילוי הנאות חשוב לציין שעו"ד שי ניצן, שמיצג את הפרקליטות בדיון, נאלץ בעצמו לחוות משמרות מחאה מול ביתו, עקב הטענה שהוא אחראי להריסת בית משפחת פדרמן על תכולתו. "ההפגנות מול בתיהם של עובדי ציבור לא נועדו לרפות את ידיהם מביצוע תפקידם", טענה סטרוק, "אלא לפעמים דווקא להצביע על כך שנעשה שימוש בתפקיד ובסמכות באופן לא ראוי ותוך גרימת עוול". לדבריה, הפרטיות של עובדי ציבור דוגמת שי ניצן אינה חשובה יותר מהפרטיות של כל אדם אחר, וכשם שמתיישבי חברון נאלצים לשמוע בפתח בתיהם את מפגיני השמאל הקיצוני – אין סיבה שבכירי הפרקליטות לא ישמעו בפתח בתיהם ביקורת ומחאה על העוולות השלטוניות שהם אחראים להן".
סטרוק אף הביעה התנגדות לכך ששיקול הדעת האם מותר או אסור לקיים משמרת מחאה יהיה מסור למפקדי המשטרה, שכן לדבריה הדבר יביא להחלטות לא שוויוניות. "כבר ראינו בעבר, שלא מנעו מדנה אולמרט להפגין מול בית הרמטכ"ל חלוץ ואף לקרוא לו "רוצח", אך באותה-העת מנעו מפעילי ימין להפגין מול הרב הצבאי הראשי. המערכת המשפטית לא יצאה מגדרה כשאנרכיסטים הפגינו מול ביתו של מח"ט בנימין אביב רשף, אך כן יצאה מגדרה כשמתנחלים הפגינו מול מפקדו, תא"ל נועם תיבון".
חיזוק לדבריה של אורית סטרוק השמיע דווקא חה"כ מהשמאל ניצן הורוביץ, שניסה לדבר על ליבם של נציגי הפרקליטות: "אתם אנשים רבי עוצמה, נסו לדמיין את עצמכם בתפקיד החלש שנעשה לו עוול ואין לו מוצא אחר אלא להפגין". הורוביץ ציין שמפגיני הימין נפגעים מהמשטרה יותר ממפגיני השמאל. והדגיש כי "צריך לבצר את זכות המחאה ולא להחליש אותה".
ח"כ יריב לוין טען כי קיימים קציני צה"ל רמי-דרג שמחזיקים בידיהם סמכויות אדירות, ויכולים בהינף קולמוס לגרש אדם מביתו ואף להחריב את ביתו. לא ניתן להפגין מול מקום העבודה של קצינים אלה, אמר, ועל כן מן הראוי לאפשר הפגנות מול בתיהם. גם ח"כ יעקב אדרי תאר הפגנות שהתקיימו ליד ביתו כשכיהן כשר בממשלת קדימה. "זה לא נעים, אבל צריך לקבל את זה באהבה, זה כלי חשוב ביותר לחברה הדמוקרטית שלנו". הבוקר כאמור תדון הועדה בהצעת החוק הממשלתית, שטרם הוכנסו אליה התיקונים שנדרשו בישיבות הקודמות.