במסגרת כנס של הגרעינים התורנים עם מנהל החינוך הדתי שהתקיים בראשית השבוע ובו השתתפו רבנים, אנשי חינוך ואנשי הגרעינים התורניים מכל הארץ לירושלים הועלו סוגיות של חזון ושיתוף הפעולה בין הגרעינים השונים בארץ למנהל החינוך הדתי.

בכנס השתתפו  ח"כ זבולון אורלב, הרב שמואל אליהו, הרב יעקב אריאל, הרב ד"ר דניאל טרופר יו"ר קרן קהילות, הרב רחמים ניסימי יו"ר רשת שעלי תורה, הרב אבי ברמן מנכ"ל המרכז הישראלי של ה-OU ורבנים נוספים.

במהלך שיחה שנתן למשתתפים בנושא חינוך וחיבור לקהילה, הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן הדגיש את סכנת הנוקשות במצווה שיכולה למנוע התחברות לעם. הוא ציין כי ניתן למצוא  דרכים  לשמור על דקדוקי ההלכה בלי  נוקשות  ובכך לחבר בין האנשים השונים בציבור. בעניין זה התייחס לתפילות ולנוסחים השונים: "כל אחד יכול להתפלל את התפילה האישית שלו בעמידה. אבל מה הבעיה לספרדי להתפלל בבית כנסת אשכנזי ומה הבעיה לספרדי להתפלל בבית כנסת אשכנזי?  הקדוש ברוך הוא שומע הכל ומקבל את כל הנוסחים. אני בעצמי מתפלל בכל המניינים. פעם, התפללתי בבית כנסת תימני וביקשו ממני לעלות חזן. הסברתי להם שאני לא תימני ולא מכיר את המנגינות אבל אמרו לי להתפלל בנוסח שאני מכיר. בסופו של דבר, התפללתי בסידור תימני ובנוסח תימני, עם מנגינה אשכנזית וכולם הצטרפו אלי. וזה בסדר גמור".

הרב הדגיש כי בימים הנוראים הוא נוהג להתפלל גם עם אשכנזים גם עם ספרדים: "גם בימים הנוראים ניתן להתפלל בנוסחים אחרים למרות  שאני מבין שבימים אלו חשוב לציבור להתפלל כל אחד בנוסח שלו. אבל בראש השנה אני לדוגמא מתפלל יום אחד במניין ספרדי, וביום השני עם אשכנזים".

עוד הוסיף והבהיר כי "יש הלכה, אבל יש דברים שהם לא קשורים להלכה והנוקשות של האנשים בעניין זה מונעת מהציבור להתחבר. צריך לדעת שיש דברים שאפשר להיות פתוח בהם וזאת בלי לוותר על ההלכה.  לדוגמא, ניתן לחגוג בר מצווה ביום שני וחמישי בצהריים ואז לעלות לתורה במקום בשבת כך יתאפשר למשפחה לצלם את האירוע. גם בקשר לקריאת התורה אין שום מניעה לעלות לתורה אחר הצהריים ולקרוא בתורה.  כך היה בגרמניה כאשר סטודנטים היו צריכים להגיע ללימודים בשבתות ( בלי לרשום ולחלל שבת ) והיו מפספסים את קריאת התורה. אז התירו להם לערוך קריאת תורה בצהריים. הפתיחות הזו חשובה מאד לאחדות ישראל ולקירוב רחוקים ליהדות".

הרב שמואל אליהו הזכיר את החשיבות שנתן אביו הרב זצ"ל למפעל הגרעינים התורניים: "המשימה הלאומית של היום הינה החיבור לעם ישראל. אבי הרב מרדכי אליהו זצ"ל דחף ודאג למפעל של הגרעינים התורניים כי זאת הציונות והשליחות של דורנו".

כמו כן נשא דברים גם אברהם ליפשיץ, ראש מנהל החינוך הממלכתי דתי, שהדגיש את השיתוף הפורה בין מנהל החמ"ד למפעל הגרעינים התורניים: "לא צריך לחבר בין הגרעינים לחמ"ד כי כולנו משפחה אחת וכולנו פועלים למען מטרה אחת", קבע.

הרב אבי ברמן, מנכ"ל ארגון ה-OU המפעיל גרעינים תורניים בגוש דן אמר:  "2397 משפחות ב-74 ערים שונות  במדינת ישראל זו הצבעה ברגליים של יהודים שרוצים להתחבר חזרה עם  אחיהם. ניתן לומר כי מעמד כזה בערב ט' באב מצביע על רצון כנה ואמיתי לתקן את הסיבה שבגללה נחרב בית המקדש".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו