אלפים השתתפו בצעדת ליל תשעה באב השנתית של תנועת "נשים למען עתיד ישראל" (נשים בירוק) סביב חומות עיר העתיקה.
יורם אטינגר, מומחה לענייני המזרח-התיכון וארצות-הברית ולשעבר הקונסול הכללי בניו-
לדבריו, "הציבור האמריקאי, בניגוד לנשיא שלו, עומד כמבצר מאחורי מדינת ישראל, את זה מראה כל סקר דעת קהל שמתקיים מזה שנה וחצי בארה"ב. הציבור האמריקאי תומך במדיניות אובמה חוץ מבעניין אחד- הם מצפים שיהיה פרו-ישראלי יותר ממדיניותו היום. הקונגרס האמריקאי הולך אחר הציבור ומאותת פעם אחר פעם שלא מרוצה מיחס הנשיא כלפי ישראל".
אטינגר ציין כי התופעה עקבית מאז 1948, כלשונו.
כל ראשי הממשלה הבינו שאפשר לעמוד בלחץ. ב1948 הורה הממשל האמריקאי לבן גוריון להסכים לפינוי מירושלים, להפוך את ירושלים לבין לאומית ולהפסיק את הכיבוש בנגב. הממשל האמריקאי ליווה את הלחץ באמברגו צבאי וכלכלי.
בן גוריון הגיב בבניית שכונות יהודיות על קו הפסקת האש, העברת אלפי עולים לירושלים, העתקת משרדי ממשלה מתל אביב לירושלים, בניית דרכי גישה לירושלים והתרסה כלפי כל העולם.
שאלו אותו איך הוא עומד בלחץ? תשובתו היתה: אם הוא יכנע ללחץ של המתנגדים לישראל יבגוד בתומכי ישראל, ואם יעמוד בלחץ, הוא יתן רוח גבית לידידי ישראל והוא סומך על עוצמתם בארה"ב.
אטינגר המשיך לספר: ב1967 ג'ונסון לחץ על לוי אשכול לבל יעז לספח את ירושלים המזרחית ודרש לא לבנות מעבר לקו הירוק. תגובת אשכול: בנה את רמת אשכול וסיפח את ירושלים.
ב1970- ניקסון עם תוכנית רוג'רס לחץ לחלק את ירושלים. תגובת גולדה היתה: בניית גילה, רמות, נווה יעקב, הגבעה הצרפתית. ניקסון כעס, רתח, אך לטווח רחוק ידע שיש לו בעלת ברית שאפשר לסמוך עליה.
בן גוריון תבע את האימרה: העולם כולו ישפוט את מדינת היהודים לפי יחסה לירושלים. אם ירושלים לא תהיה הקו האדום אותו לא עוברים-הלחצים יגברו. התקווה- כך מסיים אטינגר את דבריו- שמנהיגי ישראל יבינו שאפשר לעמוד מול לחץ אמריקאי"
הרב שלום גולד אמר באירוע, "על כל אחד ואחד מאתנו לתת דין וחשבון על מעשיו לא רק לדור בו הוא חי אלא לכל הדורות. אנחנו מחויבים לשמור על ארץ ישראל- מחויבים כלפי כל הדורות. את דבריו הוא ביסס על המדרש שאומר: כשחרב בית המקדש היה הקב"ה בוכה ואומר, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, אמר הקב"ה לירמיהו אני דומה היום לאדם, שהיה לו בן יחידי, ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו, לך וקרא לאברהם, ליצחק, ליעקב ומשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות, מיד הלך ירמיהו למערת המכפלה, ואמר לאבות העולם, עמדו, שהגיע זמן שאתם מתבקשים לפני הקב"ה. אמרו לו, למה. אמר להם, איני יודע, מפני שהיה מתירא, שלא יאמרו לו, בימיך היתה לבנינו זאת".
סיכמה את הצעדה נדיה מטר, יו"ר נשים למען עתיד ישראל (נשים בירוק), "כעת הנקודה המרכזית היא ארץ ישראל. וכפי שכתוב בפרשת דברים: הציווי האלוקי הוא "עלה רש...אל תירא ואל תחת". עלינו להפסיק לפחד ולהכריז ללא מורא שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. עליה יש לשמור מכל משמר. לא לחזור על טעויות שנעשו גם במחנה שלנו. לא עוד גוש קטיף. כעת חובה לפרוץ את הגדרות. לחזק את הנוער בצבא המכריז שלא יתן יד לפקודת הגירוש. ואת ההקפאה יש לשבור ע"י בנייה, נטיעה ושתילה בכל מקום.עלה נעלה כי יכול נוכל לה!".