ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, וראשי המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, יוצאים במאבק כנגד הצעת החוק לשנת לימודים חינם בפריפריה, באם לא תכלול את ירושלים. ברקת ערך, ערב ט' באב, פגישת חירום בנושא עם ראשי המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, לקראת ההצבעה עליה בכנסת ביום ד'.
בישיבה השתתפו ראשי המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים בהם האוניברסיטה העברית, מכללת הדסה, המכללה להנדסה, מכללת דוד ילין, מכללת ליפשיץ, מכללת אפרתה, מכללת ירושלים, המכללה החרדית, מכללת אמונה, מכון לב, מכון טל, בצלאל והאקדמיה למוסיקה ולמחול.
בחודש שעבר, העבירה הממשלה הצעה לתיקון חוק חיילים משוחררים, שמטרתה עידודם ללימודי השכלה גבוהה, זאת על ידי מימון שנת לימודים ראשונה, בתנאי שהדבר יעשה ב"אזור עדיפות לאומי". בדצמבר 2009 אימצה הממשלה מפת עדיפות לאומית חדשה, אשר בניגוד לעבר, אינה כוללת את ירושלים. יחד קוראים ברקת וראשי המוסדות להשכלה גבוה בעיר לממשלה ולכנסת, שלא להצביע בעד חוק אשר אינו כולל את הבירה, וכי זהו תקדים מסוכן לירושלים. יש לציין כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה כי המדדים על פיהם התקבלה ההחלטה, לוקים בחסר וכי הם אינם עומדים בקריטריונים הסטטיסטיים המקובלים.
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, אמר כי "הצעירים הם החמצן לעתידה של בירת ישראל, והעירייה שמה אותם בראש סדר העדיפויות ומשקיעה בהם רבות. אי הכללת ירושלים כאזור עדיפות לאומית לא רק יפגע באופן ישיר בעתידה של העיר ובפיתוחה הכלכלי והחברתי, אלא גם בסיכוייה להוות בית לאוכלוסיה צעירה ויצרנית לאחר הלימודים".
פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, אמר בישיבת החירום כי "אפילו מעט רגישות אין בכנסת ישראל שבסמוך לתשעה באב רוצה לחוקק חוק שכזה אשר פוגע בירושלים".
עיריית ירושלים הציבה יעד של הגדלת מספר הסטודנטים בירושלים, יעד שהוצג לממשלת ישראל, אשר הכריזה פעמים רבות על חיזוקה של ירושלים כיעד לאומי, אך בעוד שמגמת העירייה היא להגדיל את מס' הסטודנטים מ- 40,000 ל- 60,000, הצעת חוק זו פוגעת באופן ישיר בסיכויי התחרותיות של המכללות המוכרות בירושלים.
על פי החלטת הממשלה אזורי העדיפות הלאומית נגזרים בעיקר ממדד הפריפריאליות ומהמדד הסוציו-אקונומי, שהוכפלו זה בזה. הלמ"ס טען כי ההכפלה אינה עומדת בקריטריונים של עשייה סטטיסטית וכי שני המדדים עצמם לוקים בחוסר דיוק בנוגע לתיאור ירושלים. הם אינם מבחינים בין שלושת המגזרים המרכזיים של ירושלים (כללי, ערבי, חרדי), לו הייתה מתקיימת ההבחנה תוצאות המדדים היו שונות. היותה של ירושלים עיר מורכבת מכמה מגזרים ונפרשת לשטח רחב, מבטלת את רוב יתרונות גודלה, שבגללם הוצאה העיר ממפת אזורי העדיפות הלאומית.