המשרתים בצה"ל נמצאים בסבירות נמוכה לפתח תסמונת פוסט–טראומטית לעומת לובשי מדים ברחבי הגלובוס. כך התברר מבדיקה שנערכה ביחידה לתגובות קרב בצה"ל.
עיתון "במחנה" מגלה בגליונו האחרון כי ביחידה הישוו באחרונה עדויות שנאספו בקרב חיילי צה"ל עם מחקרים דומים שהתקיימו בצבאות אחרים בעולם. לפי הנתונים, פחות מחמישה אחוזים מכלל הכוחות הלוחמים שהשתתפו במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה" אובחנו כהלומי קרב. לשם ההשוואה, נתונים לא רשמיים שנאספו בצבא ארצות הברית מצביעים על כך שכ–40 אחוזים מהלוחמים באפגניסטן ובעיראק פיתחו חלק מהסממנים של פוסט–טראומה - זיכרונות חוזרים משדה הקרב, סיוטים, הזיות, קשיי ריכוז והתפרצויות זעם.
קצין המעורה בנושא הסביר ל"במחנה" כי הסיבה להבדלים בנתונים נובעת בעיקר ממודעות המפקדים לנושא, וכן על רקע העובדה כי העימותים באפגניסטן ובעיראק נמשכים על פני זמן רב יחסית לעימותים הישראליים. בנוסף, המרחק הגדול מהבית, הוביל אף הוא לעלייה בנתונים בצבאות הזרים. "אם מישהו מצליח לאבחן ולטפל בהפרעה בחודש הראשון הוא יכול למנוע ממנה מלהתפתח לכדי תסמונת כרונית", הסביר הקצין. "אנחנו מצפים מהמפקדים לדעת לאבחן תסמינים ולתפוס את התופעה בזמן".
במלחמת לבנון השנייה, לדוגמה, פנו ליחידה כ–575 אזרחים ששירתו כלוחמים במהלך המלחמה. מתוכם אובחנו כ–390 לוחמים שסובלים מהתסמונת. נתונים אלו משקפים ירידה משמעותית ביחס ללוקים בהלם קרב במלחמות ישראל בעבר. לאחר מלחמת ששת הימים, יום הכיפורים ושלום הגליל, כעשרה אחוזים מכלל הכוחות הלוחמים נמצאו בקבוצת סיכון לפיתוח התסמינים.
המודעות הגוברת לבעיות הנפשיות כתוצאה מלחימה הובילה לעלייה במספר הפונים: 14 פניות חדשות של כאלה שהשתתפו בכל מלחמות ישראל מתקבלות בממוצע מדי חודש ביחידה לתגובות קרב. עד חודש יוני טיפלו ששת הרופאים ביחידה ב–84 אזרחים שפנו לקבלת טיפול. היחידה לתגובות קרב מציעה היום טיפול שיקומי ללמעלה מ–200 אזרחים. המבוגר ביותר מבין המטופלים השתתף במלחמת ההתשה, ואילו הצעיר ביותר בן 21.
עוד מגלה "במחנה" כי לאחר מבצע "עופרת יצוקה" פנו כ–45 אזרחים ששירתו כלוחמים בפעילות ברצועת עזה בינואר 2009, אל היחידה לתגובות קרב בצה"ל כדי לקבל טיפול רפואי. מתוך הפונים, 26 לוחמים במיל' אובחנו כהלומי קרב והופנו להמשך טיפול של רופאי היחידה.
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" טיפלו צוותי בריאות הנפש של חיל הרפואה בחיילים שהוגדרו כהלומי קרב בסמוך לשטח הלחימה. עשרות בודדות מהם אובחנו בימי המבצע כנפגעי הלם וחרדה. מדיניות זו שיושמה לראשונה ב"עופרת יצוקה" הצליחה להחזיר רבים מהם במהירות לכשירות מבצעית ואל הלחימה ברצועת עזה. לפי נתוני מפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר) מימי המבצע, רק חייל אחד פונה לקבלת טיפול רפואי נפשי בבית–חולים.