יפתח מור יוסף ז"ל היה בחור ישיבה, נער צעיר - שובב אך עדין. בי"ד אב תשס"ט בשעת ערב הוא ישב עם חבריו על ספסל מחוץ לביתו בעיר מגוריו רמלה, ובילה להנאתו. הם לא ידעו שעבריין מבוקש יושב לידם וששר המוות נוסע על אופנוע ברחבי העיר בדרכו אליהם, וכך לפתע הוא הגיח, פלט מנשקו צרור כדורים שאצו לרצח, וחיסלו את "העבריין" עלם החמודות הנער יפתח. יפתח הובהל לבית החולים במצב אנוש, שם קבעו הרופאים את מותו.
לאחר מותו של יפתח ניצבו חבריו מזועזעים ולא הצליחו לעכל את רצח חבריהם ובעיקר את הנסיבות האיומות, שנער צעיר ועדין הנפש "חוסל" על ידי עבריינים. ומכך הם הבינו שהמצב הרוחני והחברתי של עם ישראל חייב להדאיג אותם. הם הפנימו את הידיעה שמוטלת עליהם אחריות למצבו של עם ישראל כולו, כי תמיד הצד הקיצוני הוא סה"כ הסמן החברתי, ואין אחד שיכול לטעון שידיו לא שפכו את הדם הזה.
החברים שמו לב כי הריחוק שיש בין האדם הפשוט לתורת ישראל הוא גדול ועצום, וניסו למצוא דרך לגשר על פערים אלו. לאחר מחשבה רבה ולבטים החליטו החברים לשלוח מידי שבוע דברי תורה על הפרשה, שייכתבו בצורה המתאימה לכל יהודי ויהודיה. ואכן, מידי יום חמישי ישב אביעד חזני – שהיה החברותא של יפתח, וכתב דבר תורה אקטואלי על פרשת השבוע. דברי התורה נשלחו ופורסמו בקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם, זו שאין בה נציגות של תורה כלל, זאת שכל גרעין תורני ורב הדירו את רגליהם ממנו, ונערים פחדו להזכיר את שמו ברבים, קהילת הפייסבוק, ושלושה מליון חבריו הישראלים, מבלי להכליל את יהודי התפוצות.
כך החל להתפרסם דבר תורה שבועי לכמה עשרות אנשים כל שבוע, ואח"כ למאות, עד שהיום הקבוצות מונות למעלה מעשרת אלפים חברים, ואף זה רק טיפה בים. הקוראים מגוונים, מגיעים מכל הזרמים והגילאים, בני נוער ובחורי ישיבות, עורכי דין וחברי כנסת, חיילים ובנות שירות, יהודים צמאים לתורה.
עם הזמן, הרעיון השתכלל, שני דברי תורה הופצו, האחד קצר ונקודתי, והשני עמוק וארוך יותר, ושניהם אקטואליים, נאמנים לחז"ל ופשט הפסוקים ונוטים למצוא את הנקודה המיוחדת לכל אדם ואדם באשר הוא. דברי התורה אף תורגמו והחלו מופצים למדינות רבות בעולם, והביקוש רק גבר וגבר. דברי התורה לא דרשו ידע מקדים מאף אחד, וכך יכלו כולם ליהנות מהם גם מבלי להיות "מבינים" גדולים.
דברי התורה אף פרצו החוצה מהפייסבוק, והחלו מתפרסמים במקומונים ברחבי העולם, ונשלחים בצורות פיראטיות על ידי יהודים יקרים, עד שהתפוצה מוערכת היום בלמעלה מחמישים אלף יהודים. שיחות טלפון החלו מגיעות מכל העולם בדרישה לקבל את דברי התורה.
מספר קהילות יהודיות מרחבי העולם שלחו את דבר התורה לכל חברי הקהילה, עשרות בני נוער הדפיסו את דברי התורה וחילקו אותם במקומות מגוריהם, קצינת חינוך בצבא סיפרה שהיא משתמשת בדברי התורה להדרכת חיליים ולחינוך לערכים. מכתב מרגש הגיעה ממשפחה הלומדת את דברי התורה בצוותא, מידי שבוע מסביב לשולחן השבת. וכך סיפורים על גבי סיפורים החלו זולגים ונערמים בזכויות הנער יפתח, ומבהירים ליוזמי הרעיון, שפועלים בהתנדבות גמורה, על צדקת דרכם.
אולם לא כולם הם חברי פייסבוק, ולא כולם קשורים לאתרים או עיתונים מקוונים או רשומים ברשימות תפוצה, ואף לא לכולם יש מנהל מפעל שיקריא לעובדיו את דברי התורה בסוף כל שבוע, ולכן יוזמי הרעיון החליטו לקחת צעד אחד קדימה למען המטרה הנעלה, ולהוציא ספר, ספר של דברי תורה לזכרו של עלם חמודות שקליעים תפסו, אף שאפילו לא היו מיועדות לו, וה' צלח בידם. ספר שמטרתו לקדם את הרוחניות של עם ישראל. ספר שהם מקווים ימנע את הרצח הבא.
"כשאנו מסתכלים על מצוות עגלה ערופה" אומר אביעד חזני, "אנו רואים מצב שנרצח אדם ועם ישראל אינו עובר לסדר היום. מביאים את הזקנים והשופטים, ומנסים לפתור את הבעיה מהשורש. הספר הזה הוא ה"עגלה ערופה" שלנו. הוא מהווה אי-המשך בשגרת החיים, אלא ניסיון למצוא את הנקודה הפנימית שגרמה לרצח. אנו מנסים לטפל בשורש – המצב הרוחני של עם ישראל, הנגישות לתורה".
250 עמודים לספר, ויוזמיו דאגו להוציא אותו במחיר מסובסד וזול במיוחד בכדי שיהיה נגיש לכולם. הספר זכה להסכמות של הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמאר, להסכמת ראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא, ולהסכמת רבה של חיפה הרב שאר ישוב הכהן. נאמן למסורת דברי התורה בפייסבוק, כל פרשה זוכה לשני דברי תורה, האחד קצר ותמציתי, והשני עמוק וארוך יותר. אקטואליים ובהירים ומתאימים לכולם, ממש לכולם.
הספר יוצא לאור בהוצאת "מבשר שלום" לקראת אזכרתו של יפתח. את הספר ניתן להשיג בדוכן "דברי שיר" בתחנה המרכזית ירושלים, ובמשרדי "מבשר שלום" בטלפון: 04-8348887.
אזכרה ליפתח תתקיים ביום שני הקרוב בשעה 19:00, בבית כנסת גולני ברמלה, רחוב התבור 2.