מאז סיום מבצע "עופרת יצוקה" נורו מעזה קרוב ל400 טילים ונראה שאנו קרובים להסלמה נוספת, כשבסוף השבוע האחרון התפוצצו שני טילים שרק במזל גדול, לא גרמו לאבדות בנפש. לאחר שביום שישי נורה טיל גראד מתוצרת איראנית וגרם נזק לשכונת מגורים באשקלון, והשאירה את איזור עוטף עזה בכוננות-
אתמול (שבת, 21:41) פגעה רקטת קסאם משופרת במרכז ההידרותרפי במכללת ספיר וגרמה לנזק רב למקום.
אל המרכז ההידרותרפי בשער הנגב מגיעים מטופלים מכל רחבי הארץ, הוא מרכז שיקומי המספק סיוע לאוכלוסייה שזקוקה לטיפול כמו ילדים בעלי צרכים מיוחדים, נכים, וכד'. אתמול מספר חדרים במבנה נהרסו לחלוטין.
היום בבוקר (ראשון), הגעתי לאזור הפגיעה במרכז ההידרותרפי. ראיתי את עובדי המרכז מביטים לעבר ההרס הרב, כשהם בהלם מוחלט.
ראיתי את אחת העובדות ,שהמשרד שלה נהרס לחלוטין מביטה על ההריסות ולא מאמינה. היא נכנסה לחדר והרימה מבין ההריסות תמונה מלאת אבק של שני ילדיה הקטנים שהייתה תלוייה על הקיר עד לרגע הפגיעה.
אני מבין את גודל הנס, כשמספרים לי שהמרכז ההידרותרפי פתוח לקהל בכל ימות השבוע עד השעה עשר בלילה, מלבד בימים שישי ושבת, אז הוא נסגר מוקדם יותר. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לו הקסאם היה נופל ביום בו המרכז פועל כרגיל.
את המרכז פוקדים מדי יום מאות אנשים שנמצאים ודאי ברגשות מעורבים. כואבים את המצב, אך שמחים שלא היו במקום בזמן נפילת הקסאם.
כעיתונאי שנמצא באזור בשנים האחרונות, הגעתי לאזור מכללת ספיר פעמים רבות, על מנת לתעד נפילות של קסאמים, זכור לי בעיקר אותו טיל קסאם קטלני שהרג את הסטודנט רוני יחיא ב27 בפברואר 2008.
בעוד אני נמצא במקום ומתעד את ההרס הרב במרכז ההידרותרפי, אני יודע שמחר כבר אף אחד מלבד אנשי המרכז לא ידבר על הקסאם שנפל אתמול בלילה.
הנסיון שצברתי בשנים האחרון לימד אותי שכשאין נפגעים בנפש הסיפור יורד מהר מאד מסדר היום.
אני חושב לעצמי עד כמה התיזמון הוא קריטי, ולא רק מהבחינה התקשורתית, אלא כמובן גם מהבחינה המדינית-בטחונית.
אם חלילה, היה הקסאם נופל כשהיו ילדים בבניין ודאי היינו עדים לתגובה ישראלית משמעותית, מה שהיה קרוב לודאי גורם לנפילה של טילים רבים בשטח ישראל, שהפעם יכולים הטילים של חמאס (בתמיכת האיראנים כמובן) להגיע גם לתל אביב.
על פי נתונים שפורסמו באחרונה, נמצאים בידי החמאס יותר מ5000 טילים שיכולים להגיע לטווח של 40 ק"מ.
עד כמה אירוני המצב, כנראה שרק כאשר תתרחש טרגדיה אנושית, ישראל תפעל בעוצמה נגד שלטון החמאס. בינתיים, ימשיכו ההקלות על שלטון החמאס ועשרות אלפי טונות של סיוע ימשיכו להכנס לרצועה.
אני שואל את עצמי האם אנחנו באמת יודעים כמה מהסיוע שנכנס לרצועה מגיע באמת לאזרח הקטן וכמה מגיע לאנשי החמאס ולאלו מטרות, שידוע שמוצרים כמו דשן וסוכר משמשים גם ליצירת חומר נפץ.
כמה אבסורד שצינורות המים והביוב והתמרורים שהציבה ישראל ברצועה, משמשים לייצור טילים נגד ישראל. כמה אבסורד שתחנות הכח הישראליות שמספקים למעלה מ70 אחוז מהחשמל של עזה מופגזות על ידי טילים שנורים מעזה...
אבל כשאני נמצא מול ההרס הרב במרכז ההידרותרפי קשה לי לחשוב על זה, הנתונים הללו נדחקים לטובת הרגשה של שמחה והקלה על כך שאף אחד לא נפגע.